ילדה שלא אוהבת לתת צעצועים

שלום, ביתי בת 4 ולא אוהבת לתת דברים משלה, פרט לילדים/אנשים שהיא אוהבת בצורה יוצאת דופן. אני מנסה לעבוד על הצד החיובי ולעודד אותה בכל פעם שהיא נותנת, אבל עדיין איני רואה התקדמות רבה. יש לציין שהיא ילדה יחידה ואנחנו מאוד רחבי לב, כך שאין דוגמא רעה מצידנו. כשניסיתי פעם אחת להבין ממנה למה היא לא מכבדת אותי בממתק, היא אמרה לי שזה כיוון שאני מגבילה אותה בלראות טלויזיה. שאלותיי: כיצד לנהוג איתה על מנת שלא תהיה קמצנית? האם ההתנהגות שלה נובעת מחרדה מסוימת? האם יש קשר בין ההגבלות שלי להתנהגות זו? תודה, אורית

שלום אורית, היכולת לחלוק עם אחרים היא יכולת מתפתחת, אותה רוכש הילד בהדרגה, בין היתר בהשפעת המבוגרים בסביבתו. רכושנות היא צורך טבעי של כולנו. הורים רבים, המצפים מן הילד להתחלק בצעצועיו או רכושו, היו מתקשים לוותר על חפצים החשובים להם. עלינו לזכור שמה שנראה בעינינו חפץ חסר ערך, יכול להיות חשוב מאד עבור הילד הקטן, ולכן הוא יתקשה לוותר עליו לטובת מישהו אחר. לצד החשש (המוצדק) שהילד שלנו יהיה קמצן, עלינו לחשוש גם מהאפשרות שיהיה מרצה וכנוע, חסר אסרטיביות וחרדתי. המצב הרצוי בעיני הוא מצב של איזון בין הצורך הטבעי והמותאם של הילד להרגיש "זה שלי! אני לא רוצה להתחלק הזה" (ידיעה והכרה בערך עצמי) לבין הצורך לקיים את הפשרות החברתיות המתבקשות מתוך נדיבות או השלמה. אני מציעה, לכן, להניח לבתך להתעקש על מה שחשוב לה, תוך שאת מציעה לה לבחור משחקים או חפצים שעליהם קל לה יותר לוותר בסיטואציה החברתית. נסי להתערב כמה שפחות באינטראקציות החברתיות שלה, ולאפשר לה להתנסות בתוצאות התנהגותה. אל תעירי הרבה ואל תרבי בנאומי תוכחה, אך שבחי אותה כשהיא מוותרת וחולקת רכוש בנדיבות. נסי להימנע מלתייג אותה כ"קמצנית" או "חברה לא טובה", כדי שלא תיווצר התנהגות שתתאים לתבנית הזו. לתחושתי, עם הזמן היא תאמץ את ערכי הבית והמשפחה, ותלמד לשמוח בנתינה. סבלנות... בברכה ליאת