גמילה

שלום רב, בני בן 3 ו-3 חודשים. לפני כיומיים התחלנו גמילה מחיתולים. כל ילדי כיתתו בגן כבר גמולים. הוא מפחד מאוד משלב שחרור הפיפי באסלה או בכל מקום אחר שהוא לא חיתול. ברגע שמרגיש שהפיפי מתחיל לצאת מתחיל לבכות ולצעוק. כאשר מתנהג כך אני מחבקת אותו ומעודדת ומסבירה שאמא איתו ועוזרת לו ושאין סיבה לפחד. הצליח לעשות פיפי פעמיים באסלה וברגע ששחרר את הפיפי נרגע מהצרחות והיה מאושר שהצליח. שאלתי האם להמשיך את הגמילה או לוותר ולחזור לחיתול. אני לא רוצה להשאיר משקעים או טראומות כלשהן.

שלום רוני, לדעתי, החזרה לחיתול עלולה להחוות כקשה יותר מתהליך הגמילה שאתם עוברים עכשיו. חיזוק לזה אני מוצא בשמחה וההקלה של הילד כאשר הוא מצליח. חזרה לחיתול עלולה לבלבל את הילד ולהותיר אותו עם תחושת כישלון. אני חושב שהאופן בו פעלת עד עכשיו הוא נכון ורגיש לילד. הרוגע, החיבוק והמילים שלך מעניקים לו ביטחון שבעזרתו הוא מתגבר על החרדה הזו. את יכולה להסתכל על הפחד שלו כפחד שמקורו בתהליך פנימי/עולמו הפנימי של הילד, ועל התגובות והנוכחות שלך כמתווכים שבין הפחד והמציאות. בכל מפגש כזה, הילד מפנים את החוויה הטובה ולומד לצפות את המציאות. בהסתכלות כזו, חזרה לחיתולים עלולה לתקף את החרדה של הילד, ואילו המשך בתהליך הגמילה משקף ביטחון שמתן שתן לא ירע לו ואף נחווה כהקלה. בקיצור, אני מציע להמשיך לפעול באותו האופן בו פעלת עד עכשיו. בהצלחה, קובי.