ילד בן 11

שלום רב! אני די מוטרדת בזמן האחרון. בני בן ה- 11 עולה בשנה הבאה לכיתה ז'. ההגעה לבית הספר אינה רחוקה אך עדיין מצריכה אוטובוס. בני ילד מחונן שהתקבל לכיתה א' בגיל מאוד צעיר 5 ותשעה חודשים. כעת הוא קטן למעשה בשנה משאר בני כיתתו. אני מאוד חוששת איך יסתדר בחטיבת הביניים, איך יגיע הביתה באוטובוס (לעיתים הוא מתעכב בכיתה ויוצא בין האחרונים ואז אם יצטרך לנסוע לבד באוטובוס? ובאופן כללי איך יסתדר בבית ספר חדש, גדול וכו. אין לי ספק מבחינה לימודית שהוא יצליח אך עדיין אני מוטרדת. הוא שאל אותי לפני כחודשיים איך המעבר מבית ספר יסודי שבו אני נחשב לגדול לבית ספר חטיבת ביניים בו אני הכי קטן הסברתי שדי נחמד שדואגים להם ועוזרים להם יותר. הבנתי שיש בשנה הבאה גם טיולים של מס' ימים מה אותי מאוד מלחיץ איך הוא יסתדר האם ידאג לאכול ולשתות בזמן ובכלל. מה לעשות? אנא עזרי לי. (התעוררתי מס' לילות עם מחשבות מסוג זה). בברכה, שרית

שלום שרית, לאורך חייהם, עוברים הילדים שלנו "תחנות" ואבני דרך משמעותיות, בהן הם נדרשים לגייס משאבים ולהסתגל לתביעותיה של מציאות חדשה. המעבר מביה"ס לחטיבת הביניים הוא מעבר אחד כזה, שרירותי, שמצריך סוג של התארגנות נפשית והתנהגותית. נדמה לי שהדבר הטוב ביותר שאנחנו, ההורים, יכולים לעשות לטובת הילדים בשלב הזה, זה פשוט לסמוך עליהם. לשים מבטחנו בכוחות וביכולות שטיפחנו בהם עד לנקודה זו, ולהבין שהמשימה שעל הפרק היא לפי כוחם. אם הילד שלך הצליח לעמוד במטלות עד היום - למרות גילו הצעיר - אין סיבה שהפעם ייכשל. כדי להכינו טוב יותר, תוכלי לנסות לאמן אותו עוד קודם (כבר מהיום) לעצמאות גדולה יותר, לאחריות ועמידה בדרישות של ילד בוגר. תרגלי איתו (למשל) אריזה מהירה ויעילה יותר של הילקוט, נסיעה עצמאית באוטובוס, "יום ללא אימא" בבית, וכד'. באופן כללי, עולה מדברייך ניחוח של חרדה ודאגה שהן יותר שלך מאשר שלו. חשוב להיות מודעים גם לכך, ולמסר הסמוי שעלול לעבור אל הילד. זכרי, שככל שאת משדרת יותר אמון וביטחון ביכולות שלו, כך גדלה ומתעצמת יכולתו לסמוך על עצמו. לא פשוט, אני יודעת :-) בהצלחה ליאת