משבר על רקע לימודי של מתבגר בן 13.5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני היה תלמיד מצטיין בביהס היסודי ברמה יחסית נמוכה . מבחנים שנערכו לו קבעו שלבני רמת מישכל גבוהה מהממוצע . הוא התחנך בביהס שיהתה בו פנימיית יום . לחטיבת ביניים נרשם לביהס ברמה גבוהה ומתחילת לימודיו סבל מקשיים לימודיים וחברתיים . למרות זאת הצליח להשגי ציונים סבירים ( ממוצע 76 ) .תקופת לימודיו "הצטיינה" בהיעדרויות תכופות עד שבחודש מאי ועד לתחילת החופש הגדול נעדר מלימודיו בטענה שקשה לו ללמוד עם תלמידים . רוב זמנו מסתגר בבית מול מחשב וטלווזייה . רק לאחרונה יוצא קצת יותר בעיקר בשבתות . הוא מסרב ללכת לאיבחון או לטיפול בטענה ש"הוא רק לא רוצה ללמוד" ואין לו בעיה . הוא נרשם לביהס אחר אך אני חושש שהוא לא מתכוון ללכת כלל ללמוד . כרגע לא לוחץ עליו לגבי הלימודים . אשמח לקבל הכוונה כיצד לנהוג. תודה מקרב לב .
שלום אהרון, בנך נמצא עדיין בגיל עליו חל חוק חינוך חובה, ולכן שאלת ההגעה לביה"ס אינה בתחום אחריותו אלא באחריותכם. אתה צודק, בעיני, בהחלטתך להפחית לחץ סביב נושא הלימודים, מאחר ונראה שלא שם נח מוקד המצוקה שלו. בהנחה שמדובר בקשיים רגשיים וחברתיים, לשם יש לכוון את מאמצי ההתערבות. מאחר וברוב המקרים לא נוכל (וגם אין טעם) להכריח אדם להיות בטיפול, אחת המשימות כרגע היא הפחתת ההתנגדות שלו לקבל עזרה, ויצירת ערוצי תקשורת פתוחים איתו. תוכלו להגיע לגורם מקצועי גם בלעדיו, ולקבל הדרכה כיצד לנהוג מולו. תוכל לנצל את הפחתת הלחץ הלימודי כרגע, ולהרחיב את שעות הבילוי המשותף איתו. בשיחות איתו, השתדל להימנע משיפוטיות וביקורת, הטה אוזן לכאבו, ונסה לשדר זמינות ונכונות לסייע לו ככל שיידרש. תוכל להדגיש בפניו שאינך מוטרד מעניין הלימודים, וכי כוונתך לראותו מאושר. אני מאמינה שגישה כזו יכולה למתן משהו מהסתגרותו והתנגדותו, ולאפשר חשיבה משותפת על פיתרונות. בהצלחה ליאת
בשיחות שניהלתי איתו הסתבר שהוא נתקל בהתנגדות חברתית ( התלמידים לא התייחסו לדבריו ) ולכן הוא פיתח כלפיהם טינה . כרגע הוא מתרעועע בשבת בכורגל עם אחרים שיש לו גישה אליהם . האם כדאי לנסות להזמין אותם אליו . כי הוא לא אוהב שמסייעים לו . האם יש לך עוד הצעות לעודד אותו ?