התאפקות לפיפי אצל בת 3 וחצי

בתי בת 3 וחצי, גמולה יותר משנה. מזה זמן רב היא מתאפקת לפיפי עד שמתחיל לברוח לה. חשוב לציין שזה קורה בעיקר בבית (גם מספר פעמים ביום) ואצל הוריי (ששוהה שם פעם או פעמיים בשבוע איתי או בלעדיי. לעומת זאת בימים בהם אנו מטיילים בחוץ או בנסיעות זה לא קורה (נסענו איתה לאילת ובדרך ביקשה שנעצור ולא ברחה לה טיפה כל החופשה). לא זכור לי מתי התופעה התחילה בדיוק. אציין שילדתי לפני 3 חודשים אך זה התחיל הרבה לפני הלידה. למעשה משלב של גמילה ואימון על שליטה בסוגרים, היא עברה להתאפקות הזו אבל אין לי ספק שהיא שולטת היטב כפי שתיארתי (וגם בגן זה לא קורה). הבעיה היא שהיא מסרבת ללכת לשירותים, טוענת ש"אין לי" בזמן שאני רואה כבר את המכנס שלה נרטב ואני מרגישה שזה נהיה ממש מאבק כוחות ומלחמת התשה. ברור לי לגמרי שזו קריאה לתשומת לב לאור לידת אחותה (מצד שני זה התחיל עוד לפני ההריון כשכל תשומת הלב היתה אצלה) כי ברגע שהיא מרטיבה אנו מחליפים לה והיא נהיית המוקד של תשומת הלב. אשמח לעצה כיצד לגרום לה להפסיק, זה מאוד מתסכל עבורנו.

שלום גילי, במקרה שלך אני חושב שכל התשובות נמצאות אצלך! תיארת כל כך יפה את התהליך והגורמים המשפיעים עליו. לידת אחותה, הריון (ילדים מגיבים לאחיהם עוד טרם לידתם...). מאבק סביב צרכים כמעת תמיד נוגע לשליטה, שליטה של הילד ושליטה של ההורה. כפי שאמרת, דרך הצרכים היא זוכה לתשומת לב ולזמן "איכות" עם אנשים שעד לא מזמן היו רק שלה ועכשיו הם לא תמיד פנויים אליה. את תשומת הלב הזו היא מקבלת עוד לפני שבורח לה, דרך העיסוק שלכם בצרכים שלה. לכן, הצעתי כוללת כמה דברים: חזקו אותה על התנהגויות חיוביות, נסו לשתף אותה בטיפול באחותה, הימנעו מלהציע לה לגשת לשירותים (זה גם ככה לא עובד). כשהיא מרטיבה, החליפו לה בגדים בסבלנות מלווה באמירה שזה לא נורא שברח לה אולי בפעם הבא היא תעשה זאת בשירותים. השתדלו שלא לכעוס ולא להגיב בביקורתיות כמו- זה מה שקורה כשלא הולכים בזמן, או כשלא מקשיבים לאמא וכד' קשטו יחד איתה את השירותים בציורים שלה ובכל מה שיכול להתאים והיא רוצה. אפילו אפשר לצייר שלט ועליו לכתוב "השירותים של X. לא פחות חשוב, להשתדל, על אף העומס והמותשות, להקדיש לה זמן איכות שבו כל אחד מכם הוא רק שלה. בהצלחה, קובי