ילד מתחצף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, אני מגדלת לבד את בני בן 9.5 , בן יחיד. הוא בזמן האחרון התבגר ותפס עצמאות קצת יותר שזה חיובי.אבל יחד עם זה מאוד מתרגז על כל דבר, מתחצף "אני לא שואל אותך" "את לא תקבעי לי לא תחליטי עלי" ומרבה לדבר בצעקות וכעסים. למשל מבקש אוכל בצעקות וכו'. אני לא רואה שיש שינוי בביה"ס או עם חבריו, הוא תלמיד טוב ואוהב להצליח בלימודים וכן יש לו חברים. מה דעתך?מה לעשות?תודה רבה
שלום, אפתח במשפט שבו אני נוהגת *לסיים* מדי פעם את דברי: ממליצה בכל פה להגיע להדרכה הורית אצל פסיכולוג ילדים, כדי לקבל כלים יעילים לשיפור ושימור הסמכות ההורית. דווקא כאם יחידנית, ומאחר שהאחריות ההורית כולה עלייך, חשוב שתגרמי לבנך להרגיש שיש מעליו (כן, מעליו! אין ביניכם מערכת יחסים שוויונית) דמות סמכות, עליה ניתן לסמוך, ובקרבתה אפשר לחוש תחושות ביטחון, יציבות והכלה. כאשר בנך מתרשם שהוא חזק ממך, "קובע", ומנהל את המשפחה - המשמעות היא שאין מעליו מבוגר שיודע טוב יותר מה נכון וצריך לעשות, שאין שם מי שישמור עליו, ייגן עליו ויקבל עבורו החלטות חשובות. כאשר את מאפשרת לבנך להתחצף או לדבר אלייך בחוסר כבוד, את מרוקנת או מחלישה את סמכותך, ומסכנת את בנך בקשיים רגשיים ובעיות התנהגות בעתיד. התפקוד הטוב שלו בבית הספר יכול לחזק את הנאמר לעיל, שכן מדובר במסגרת עם מערכת ברורה מאד של כללים וגבולות, המעניקה למרבית הילדים תחושת יציבות וביטחון. מעודדת אותך להגיע להדרכה אצל פסיכולוג ילדים, ולחזק את יכולתך לחנך ולהציב גבולות. זה אף פעם לא מאוחר, ותמיד מאד כדאי, במיוחד כאשר את מתמודדת לבדך עם קשיי גידולו. בהצלחה ליאת
תודה,אני אחפש פסיכולוגית. ומה לענות בינתיים להתחצפויות?איך להגיב?
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
