מה לעשות?

בני בן 4.5 , ילד מאוד חברותי ,נעלב מהר, רגיש ,הגננת אומרת שגם הוא המנהיג בגן. הוא נולד עם אלרגיה למזון (שומשום ,בוטנים,אגוזים , שקדים,) ארמת סיכון הכי גבוהה. הוא נמצא בצהרון של העירייה כבר שנה וחצי, ואכל את האוכל הרגיל של הצהרון עם כל הילדים. לפני כחודש החילטו העירייה לאחר שנה וחצי לא לתת לבני את האוכל הזה ולתת לו אוכל אלרגני לחולי צליאק. בני לא רצה לאכול וביקש את האוכל הרגיש שהוא אותו מאוד אוהב ואמרו לו לא. הברירה היחידה שנשאר לי זה להכין לו אוכל בעצמי . אני כל יום מכינה לא אוכל כמעט כמו בתפריט של הצהרון כדי שלא ירגיש כזה שונה. בשבוע הראשון האחראית בצהרון עשתה לו ממש טקס כזה והוא אכל יפה במשך שבועיים, מתחילת השבוע הוא לא רוצה לאכול , שאלתי אותו למה הוא ענה לי שהוא רוצה לאכול כמו כולם, אני מסבירה לו שהוא לא יכול... וגם אפילו אני משתפת אותו בהכנה של האוכל . לא יודעת מה עוד לעשות הוא מאוד רזה בתת משקל ואני רואה שמפריע לו כל השינוי הזה שא במפתיע... אני נלחמת עם העירייה ולא ניראה לי שזה הרבה יעזור.

שלום ליאת, למען האמת לא נתקלתי במקרה כזה, לכן אולי כדאי שתנסי לגייס איש מקצוע מהתחום שיוכל לגבות בהמלצתו את הדרישה שלך מול העירייה. את המאבק הזה אני מציע לנהל מבלי לערב את הילד בזה, שלא יפתח ציפיות וכד'. מעבר לזה, אני מציע להדריך את הצוות שלא להיאבק או להכריח את הילד לאכול, אלא להציע ולאפשר אכילה גם מחוץ למסגרת הזמנים הרגילה. מעבר לענייני השליטה הקשורים באוכל, ככל שהעיסוק באוכל ובמאבק סביבו יגבר כך הוא עלול להתבצר בעמדתו עוד יותר. אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו להושיב אותו לפני שאר הילדים ולתת לו תפקיד בצהרון בזמן ששאר הילדים אוכלים, תפקיד כמו אחראי ארוחת צהריים, לתגמל אותו החטיף שהוא אוהב או כל רעיון אחר שיכול לעבוד. מאותן הסיבות, את הבירור בגן האם אכל, כמה ומתי אני מציע לעשות עם הצוות באופן דיסקרטי, להשתדל שלא לערב אותו בזה. כמובן שבמקביל, חשוב שתגבי את תזונתו לפני ואחרי הגן. בהצלחה במאבק! קובי.