הפרעת אכילה

בס"ד יש לי אחות קטנה בת 13 אבל כבר מלפני שנתיים נכנס לה פחד בראש פחד מלהיחנק מאוכל זה קרה כשהיא ראתה בטלוויזיה חדשות על ילד שנחנק מענבים ובדיוק יום למחרת ראתה גם את אחותי הגדולה נחנקת מגבינה של טוסט, היא הבינה שאפשר להיחנק והפסיקה לאכול. היא הייתה שנה בבי"הח תל השומר במחלקה של הפרעות אכילה הגיעה למצב שהיא אוכלת, חזרה הביתה ואחרי בערך חודשיים שלוש הפחד חזר לה. ועכשיו בכלל היא הבינה שיש את קנה הנשימה ועכשיו זה לא רק הפחד שאם יתקע לה משהו בגרון אלא בכלל אם יכנס חתיכה של אוכל לקנה הנשימה אז בכלל אין דרך חזרה. ועכשיו לדבר היותר מטורף שאחרי שדיברתי איתה בשביל לנסות לעזור לה אז הקשבתי לה לכל הפחד שלה לסיבות שלה ופתאום הבנתי שוואלה היא צודקת אפשר להיחנק ועכשיו אני גם בגלגל בחור בן 23 מפחד לאכול אני מכריח את עצמי לאכול לפחות ארוחה אחת ביום בגלל זה אני מחזיק מעמד אבל כשאני חושב על זה אז.......עד מתי המחשבה הזאת של להיחנק מאוכל תישאר לנו בראש אני כבר שכחתי איך אוכלים איך לועסים אני מחכה עד שאותו מאכל שהכנסתי לפה יהפוך למים ורק אז בולע. הדבר המטורף שאף אחד לא יודע על זה ולא מצליחים להבין איך אני מבין אותה (את אחותי) והיא גם לא יודעת איך אני יודע מה עובר לה בראש ובזמן שאני מחפש איך לעזור לה אני צריך לעזור לעצמי. בבקשה מה לעשות?

שלום אלי, המצב שאתה מתאר 'מריח' כמו הפרעת חרדה, ספק פוביה ספק OCD, שצריך ואפשר לטפל בו. אני ממליצה מאד להגיע לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני, וללמוד טכניקות של שליטה בחרדה. אחרי הכל, כולנו פוחדים להיחנק, ובכל זאת, רובנו מצליחים לאכול מבלי להיתפס לכל ה'חס וחלילות' האפשריים. המחשבה הקטסטרופלית אופיינית מאד להפרעות חרדה (שלעיתים קרובות משותפות ליותר מבן משפחה אחד), והטיפול מתמקד בטכניקות לשלוט במחשבה המפחידה ולהחזיר אותה לממדיה הריאליים. פנה לקבל עזרה והחזר לעצמך איכות חיים. בהצלחה ליאת