גן

הגננת של הבת שלי (בת 4.5) דיברה איתי וסיפרה לי שהיא רואה שהבת שלי מדברת לא יפה לחברים בגן, לעיתים בציווי, כועסת עליהם, אימצה את חוקי הגן ומקפידה שכולם יעמדו בהם... ומאידך נעלבת כשלא רוצים לשחק איתה ולשתף אותה הילדה מאוד אוהבת את הגן ואת הגננת והמטפלות איך להתייחס לתופעה ? מה אפשר להמליץ לה לעשות ?

שלום יעל קצת קשה לי להתייחס לשאלה באופן ישיר לאור הפרטים שנתת בפנייתך. לכן אומר בזהירות (אני מסייג את הדברים משום שבגילה זו יכולה להיות תקופה חולפת וזמנית) ששני כיווני המחשבה שלי נוגעים בגבולות ובביטחון עצמי. כשילד פונה לעזרת "חוקי הגן" הוא עושה זאת לא מפני שהוא מאמין בסדר ומשמעת, אלא מפני שהוא מתקשה להתמודד עם הסביבה כפי שהיא, לכן הוא נזעק לעזרת המבוגרים בסביבתו. גבולות הן כלי דרכו לומד ומפתח הילד יכולת לשאת בתסכולים ולהתמודד עם סביבה שאינה מצייתת לתפיסת עולמו. הצבת גבולות לא מותאמת (מוגזמת, לא עקבית או חסרת גבולות) מקשה על הילד לפתח מספיק כלים המסייעים לו באינטראקציות החברתיות, וכך הוא עלול לצאת נגד החוקים והנורמות, או להתעקש על חוקים באופן קפדני מתוך קושי להתנהל במרחב חופשי ופתוח. באופן דומה, ככל שהביטחון העצמי של הילד גבוה יותר, כך הוא מתמודד בקלות עם אתגרים חברתיים. על שיפור בביטחון העצמי ניתן לעבוד כבר בבית, על ידי מתן חופש פעולה וחופש מחשבתי, קבלה של התנהגות עצמאית גם אם היא מנוגדת לדעת ההורים (כמובן שבגבולות הסביר), חיזוק הכוחות והיכולות הקיימות. במילים פשוטות, ללכת עם מה שהיא טובה בו ולחזק את זה. כדי להבין באופן מדויק יותר מה קורה עם בתך, צריך להתבונן בתמונה הרחבה. כלומר, האם התופעה מתרחשת גם במקומות אחרים כמו בבית, משפחה מורחבת וחברים. האם היא מצליחה לקיים קשרים חברתיים בודדים שאינם בקבוצה, מהי התדירות בה לא מוכנים לשחק איתה, באילו סיטואציות היא מתקשה ופונה לעזרת חוקי הגן. מה מידת המצוקה ואיך היא באה לידי ביטוי וכו'. אני מציע לך לפנות אל הגננות ולעשות חשיבה משותפת יחד איתן, לבחון את תפקודה החברתי הכולל של הילדה ולשמוע על האופן בו הן חושבות שהן יכולות לעזור לה. העזרה שלהן ושלך יכולה להינתן דרך הרגעה כשצריך, העצמת היכולות הקימות, סיוע בהדגמה של דרכי תקשורת אלטרנטיביים עם ילדים וכד'. מזמין אותך לחזור עם מחשבות ופרטים נוספים... קובי