בן שלוש וחצי

שלום וברכה, יש לי בן כמעט בן 3 וחצי שכל הזמן בוכה, בין אם לקחו לו משהו, לא הסכימו לרצונו, או משהו לא לרוחו. הוא פשוט מתחיל ישר לבכות ולהתרגז, גם בגן הגננת אומרת שהוא רוב הזמן מתבכיין ולא מדבר אלא ישר מתחיל לבכות. אני ובעלי כבר ממש מרגישים אבודים כי אין יום שהוא לא בוכה(!!) הוא מאד רגיש, הוא לא משתתף בפעילויות חברתיות עם ילדים, במסיבות בגן, הוא לא רצה שיחגגו לו יום הולדת בגן ולא השתתף, הוא לא רוצה להיות אבא של שבת בגן ומרבה להיצמד אלינו ולהתבכיין. מה עליי לעשות?? איך אני יכולה לעזור לו להיות חזק, להשתתף עם חברים, להשתתף במסיבות בגן ולא לפחד?? איך אני יכולה לעזור לו לא לבכות כל הזמן? תודה רבה!!

שלום הילה, מעתיקה למענך דברים שכתבתי כאן בעבר לפניות דומות - ילד שמדבר בבכי ומיילל על כל דבר קטן, למד, כנראה, שהבכי מפעיל אתכם בדרך כלשהי ומזכה אותו בתגמולים ורווחים. רבים מאיתנו מתקשים לשמוע ילד בוכה (זה מנגנון הישרדותי וטבעי), ומוכנים לעשות לא מעט כדי שהבכי ייפסק. ילדים נבונים לומדים עד מהרה את הדפוס הזה, ומפעילים אותו (לא בכוונה ולא במודע) כדרך להשיג תשומת לב או דברים אחרים. לכן, המשיכו לעודד אותו לדבר "כמו גדול", אך בנוסף, חשוב להרחיב בהתמדה את רפרטואר התגובות שלו, וללמדו מיומנויות בשלות יותר להתמודדות עם מצוקה ותסכול. כאשר אתם מתירים לו להתנהל כרצונו, אתם מונעים ממנו התנסויות מתסכלות או קונפליקטואליות, ומחמיצים את ההזדמנות ללמד אותו דפוסי תגובה בוגרים. אני ממליצה דווקא לנסות ולעמת אותו עם סיטואציות מתסכלות, וכשהוא מתחיל לבכות (האסטרטגיה המוכרת והיעילה שלו) עזרו לו להמשיג את המצב במילים ולחשוב על התנהגות תואמת. תוכלו לומר לו משהו כמו "אתה כועס עכשיו, אנחנו רואים. זה באמת לא נעים שצריך להיפרד מסבתא וללכת הביתה. בוא נחשוב מה אפשר לעשות כשכועסים". אם הוא ממשיך לבכות נסו להתעלם ככל יכולתכם, מבלי להיכנע, תוך שאתם רגישים מספיק ומציעים מדי פעם סולם לרדת מהעץ. ממליצה לא להתעקש יותר מדי על השתתפות במסיבות/ימי הולדת. ההפצרות והשידולים שלכם הם סוג של תגמול. הוא עדיין ילד קטן וכל חייו לפניו. בבוא הזמן, כשתשתפר יכולתו להיפרד ולהשתחרר הוא יצליח ליהנות גם מפעילויות אלה. עד אז, אפשר להניח לו עם זה. בברכה ליאת