הנכד מתנכר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, יש לי 3 נכדים. האמצעי בן 8 לא אוהב שאני נמצאת שם. אני באה לפחות פעמיים בשבוע לקבל את הילדים מבית הספר. הוא כבר כמה פעמים אמר לאמו שלא רוצה שאהיה שם. אני מגיעה לבקשת ההורים. מגיעה לעזרה. אני משתדלת מאוד. לא מתערבת. לא חוקרת . מה עלי לעשות?
שלום יעל, כל הכבוד לך על הנכונות לתרום מזמנך היקר ולסייע לילדים. זה לא מובן מאליו, וראוי לכל הערכה. ולעצם העניין. קשה לדעת מכאן, על סמך תיאור כה קצר, מה בדיוק קורה שם, בינך לבין הנכד. אולי תוכלי לברר זאת באמצעות הוריו. יהיו הסיבות אשר יהיו, אני ממליצה לא ליפול למלכודת החיזור והפיתוי, כדי לא "לתגמל" את הילד על ההתנכרות שלו. תוכלי לומר לו בקצרה שאת אוהבת אותו ומצטערת על עמדתו כלפייך. הדגישי שאת נמצאת בביתו כדי לסייע להוריו, ולמרות שאת מצטערת על הריחוק ממנו, אינך מתכוונת לוותר על השהות במחיצת *כל* נכדייך. כבדי את בחירתו להישאר רחוק או מסוייג, מבלי לנסות לקנות אותו במתנות או כסף. כשהוא פונה אלייך הישארי חמימה וזמינה, ואל "תתחשבני" איתו. נסי להרוויח את אמונו ואהבתו דווקא דרך החופש שאת נותנת לו ולבחירותיו. לתחושתי, ילדים שמתעקשים על ריחוק מהסבים עושים זאת, בין השאר, בגלל שהסביבה מנסה לאלץ אותם אחרת ("זה לא יפה...זה לא מנומס...ככה לא מתנהגים..." וכו'). השתדלי להימנע מלערב בכך את הוריו, או להשתמש בהם כמתווכים. בעיני זה יכול רק להחריף את המצב. סבלנות...אומץ...וקצת קוליות... אני מאמינה שיהיה בסדר בסופו של דבר. ליאת