יותר מדי אהבה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, רציתי לקבל ייעוץ בעיניין היחסים שלי ושל הוריי. אני בן 24, ילד יחיד למשפחה נורמטיבית, אנחנו גרים שלושתנו באותה דירה, לכל אחד העיסוקים שלו, אך יש לי בעיה שאני מרגיש שהם מרעיפים עליי יותר מדי אהבה, זה בא לידי ביטוי בכך שאני שואל שאלה פשוטה (אם יש אוכל במקרר לדוג') וישר מקבל מענה+עזרה בלי שביקשתי. זה גורם לי להרגיש מתוסכל,יש לי חשש שההתנהגות בבית תשפיע על ההתנהגות מחוץ לבית בכך שאהיה תלותי באנשים אחרים. אני מודע לבעיה וזה מבחינתי משמעותי מאוד, אך עדיין הייתי שמח לקבל מענה מאיש מקצוע לגבי ייעוץ,כיוון,משהו. חשוב לציין שאני מטופל אצל פסיכולוג במשך שנתיים ואני חש התקדמות משמעותית. עדיין הייתי רוצה לשמוע דעה אובייקטיבית מבחוץ. תודה מראש:)
שלום אביב, אם נרצה או לא נרצה, הסביבה בה גדלנו וחונכנו משפיעה על מי שאנחנו ומי שנהיה. באופן כללי (לפחות לאמונתי) עוד אף אחד לא מת מיותר מדי אהבה. מה שמזיק הוא פינוק, שחשוב להבדילו מאהבה. פינוק (לפחות לפי ההגדרה החביבה עלי) הוא מתן שירותים מיותרים, שגם אם נעשים באהבה פוגעים בילד יותר משמסייעים לו. "ילד" בן 24 אמור לשרת את עצמו, ולעשות ניסיונות (היום זה לא קל, אני יודעת) להשיג עצמאות אישית וכלכלית מהר ככל האפשר. לכן, גם בהיותך דייר בבית הוריך, מוטב להתנהל עצמאית ככל האפשר, ואם זה בלתי אפשרי - לחתור לעזיבת הבית. אלה בהחלט חומרים לעבודה בטיפול... בהצלחה ליאת
תודה על תשומת הלב שלך. את מקסימה:)