לליאת

לא בטוחה שאת זוכרת אותי.לפני איזה 8שנים(לא יאומן)ניהלת פורום פסיכולוגיה קלינית.אני הייתי במשבר קשה.לא מתאים לי כאן לספר הרבה פרטים.נתת לי כוח.ראתי אותך כאן במקרה וגל של חום פרץ לי מהלב.תדעי שאני זוכרת אותך עד היום.מאז עשיתי דרך ארוכ- ארוכה "תוך כאב ותוך תיקווה".יש לי כמעט דמעות בעינים.המילים שלך היו לי אז כמו קרש הצלה בים סוער.דרך הגב אז כתבתי לך שיר חמוד "מתי מתחיל גיל הרך".רשום לידו "לליאת".אם את רוצה אותו תשלחי לי למיל לאן לשלוח לך אותו. בחיבה "חני"

חני יקרה, גם אותי מרגש מאד לפגוש אותך שוב, אחרי שנים. אני זוכרת אותך היטב (איך אפשר שלא???) וזוכרת אפילו את התיאורים שלך, על ההתנהלות הלא פשוטה בכלל עם שלושה קטנטנים (נדמה לי שאז היו כבר שלושה, נכון?) למרבה הצער, דווקא את השיר שכתבת איני זוכרת, ואת מוזמנת לכתוב אותו גם כאן, אם תרצי. זה בטח יהיה מעניין לראות מה קרה לו, לשיר, לאחר עוד שלושה ילדים... את מוזמנת להמשיך להגיע אל הפורום שלנו, שהוא הרבה יותר רגוע ונינוח מהפורום ההוא, ולשתף בחוויותייך כאם לשישה. אין לי ספק שנוכל ליהנות ממך גם כאן, ואולי גם לתרום לך - קובי ואני - במיטב יכולתנו. ברוכה הבאה!!! ליאת