חרדות בגמילה מטיטולים

רותי שלום, בתי בת שנתיים ולאחרונה החלה להיות מודעת לצרכיה ולכן קנינו סיר וישבנון וכן כמה סיפורים בנושא. אני יודעת שהעיתוי אינו מוצלח כיוון שלאחרונה עברנו דירה ואנחנו לקראת לידה שנייה ועונת החורף ועוד שינויים רבים המגיעים עם הגיל שלה ולכן אנו משתדלים מאוד לא ללחוץ. אם היא אומרת שיש לה אנחנו שואלים אם היא רוצה לשבת בשירותים או בסיר - לרוב היא לא רוצה ואנחנו אומרים לה שזה בסדר רק אם היא רוצה היא יכולה. היו כמה םעמים שהסכימה ופעם אחת יצא לה קקי מחוץ לסיר וזה גרם לה לפניקה מאוד לא אופיינית - היא בכה דקות ארוכות ולקח זמן להרגיע אותה. אנחנו חיבנו וליטפנו ואמרנו לה שזה יפה מאוד שיוצא קקי ונתנו לה שמות של בני דודים גדולים שהיא ראתה יושבים בשירותים וכו וכו. מאז הילדה נכנסה לסוג של טרואמה וכל פעם שיש לה קקי היא נכנסת לסטרט ורוצה מיד שנחליף לה טיטול. והנורא מכל זה התגובה שלה לאמבטיה - שעד לפני כמה ימים היא ככ אהבה לעשות. בימים האחרונים זה הפך לסאגה קורעת לב שהיא בוכה ומתייפחת ולא רוצה להישאר בלי טיטול כנראה מהחשש לאבד שליטה. היא בדר"כ ילדה כזאת נינוחה אין שום דבר אחר שגורם לה לבכות ככה ולא להירגע. אני מנסה לשיר איתה שירים ולדבר על נושאים אחרים בזמן ההפשטה והיא משתנקת מבכי היסטרי וגם תוך כדי האמבטיה עד שמלבישיםפ לה חזרה את הטיטול. כיצד הדרך הנכונה ביותר להוציא אותה מהטרואמה הזאת? אני שוב אומרת שאין לי בעיה שהיא לא תיגמל עדיין. אני מבינה שזו תקופה בעייתית (גם הגננת הקבועה שלה נפצעה וכבר חודשיים לא עובדת ויקח עוד חודשיים עד שתחזור - וזו גננת מאוד דומיננטית שהיא קשורה אליה. אז כמו שאת מבינה.. תקופה מאתגרת עבורה) וכאמור, הלידה שאמורה להגיע כל יום. הבית כבר מסודר עם ציוד וכולם מדברים איתה על זה.. אני רק רוצה להוציא ממנה את הפחד הזה מהקקי ולהרגיע אותה שגם אם יברח לה הכל בסדר. תודה על זמנך נטע

שלום נטע, הניחו לנושא הגמילה לזמן מה (למרות שבגיל שנתיים קיימת כבר בשלות מלאה לכך). בזמן ההפוגה הזו, תנו לה להתעסק בחמרים כמו חימר, פלסטלינה (רצוי כהה או חומה), צבעי אצבעות או בוץ, כדרך מעודנת להתיידד עם הקקי. כשתראו שמושגת רגיעה, חזרו על התהליך בשנית, ממקום נינוח ורגוע יותר. בהצלחה ליאת

תודה ליאת. כפי שאמרתי אכן אנחנו מניחים לגמילה. באמת שאין לנו רצון להלחיץ אותה אך נותרנו עם הבעיה של הכנראה טראומה בעקבות הבריחת צואה שעכשיו גם ללא כל דיבור על גמילה, היא לא מוכנה להכנס לאמבטיה ונראה לי שזה קשור לזה שהיא לא רוצה להישאר בלי טיטול ולאבד שוב שליטה. היא בוכה ובוכה שהיא רוצה טיטול

היי נטע, אני לא חושבת שהפחד הוא מאיבוד שליטה. יש ילדים שחווים את הקקי הנופל אל הרצפה או האסלה כאל חלק הנושר מגופם. באופן טבעי, פירוש כזה מעורר חרדה עצומה, והימנעות מעשיית קקי מחוץ לחיתול. לכן, למרות גילה הצעיר, אני חושבת שצריך לעשו מאמץ הסברתי המותאם ליכולת ההבנה שלה, שישכנע אותה שהקקי הוא חלק ממערכת העיכול של הגוף ("מה שהגוף אינו צריך אחרי שאנחנו אוכלים, יוצא החוצה, וזה בריא ונכון, וכו', וכו'..."). בזמן המקלחת, גם כשהיא צורחת, הישארו רגועים וענייניים. כשהיא חשה שאתם מתוחים וחוששים (או אולי מותשים וחסרי אונים) זה בוודאי מקשה עליה להירגע. הסבירו בשקט ש"צריך להתקלח, ואנחנו כאן איתך, עוזרים לך לעשות את זה צ'יק-צ'ק, כדי שתהיי נקייה וריחנית ונהדרת". מעבר לכך, אל תכבירו במילים, וגם לא בניסיונות שידול, פיצוי או פינוק. זכרו שעמדה עניינית ושלווה היא בסופו של דבר זו שתביא רגיעה. בהצלחה ליאת