מיואשת וחסרת אונים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום אני גרושה 7 שנים ואמא לילדה בת 9, לפני שנתיים פגשתי בן זוג מדהים ועברנו לגור יחד לפני חצי שנה, הילדה שלי מאוד אוהבת אותו והוא אותה. אבל הילדה שלי לא מחונכת ואני מאשימה את עצמי. היא מאוד מפונקת וילדותית וכל הזמן מדברת איתה ואומרת לי שהבינה ולא יקרה שוב והכל חוזר על עצמו שוב ושוב. היא כל הזמן מייללת שהיא לא מקבלת משהו או משהו לא מסתדר לה. והבן זוג שלי רווק ומאוד קשה לו לבוא הבייתה מהעבודה ולשמוע כל הזמן צעקות ובכי . רוצה לבוא הבייתה לאווירה טובה . אין סיבה שלא יהיה , יש לה הכל חדר חדש כל מה שהיא צריכה היא מקבלת . ושהיא חוזרת מאבא שלה היא עוד יותר מתנהגת לא יפה כאילו מתמרדת. פעם אחת הבן זוג שלי כעס עליה והיא סיפרה את זה לאבא שלה ואבא שלה אמר לה שאין לו זכות לכעוס עליך הוא לא אבא שלך . והיא אומרת לו את זה והוא ניפגע . היא לא ילדה קטנה היא ילדה בת 9 אמורה להיות בוגרת ועצמאית. מה עושים ? איך מתקנים ? פוחדת שזה יהרוס לי תזוגיות שחיכיתי לה כל חיי.
שלום לורין, איזה יופי שמצאת סוף סוף אהבה. זה חשוב לרווחתך כאישה וכאם. ועדיין, חינוך הילדה לא צריך להיות קשור לנוכחותו או היעדרו של הגבר בחייך. במידה מסוימת, ביתך מגיבה כמו ילד שנולד לו אח חדש. אם עד היום הייתן שתיכן יחד, כשכל תשומת ליבך נתונה לה במלואה, מרגע שנכנס בן זוגך למשוואה, הגיוני שיהיו ניסיונות לבחון אותך ואותו. בדומה למצב של לידת אח, גם כאן המציאות החדשה מעוררת אותנו להגדיר מחדש את הגבולות תוך שמירה על איזון בין הבנה וחמלה מצד אחד, ואכיפת כללי ההתנהגות מצד שני. אם את חשה שבמצב העניינים הנוכחי הזוגיות שלכם בסכנה, אני ממליצה על פניה להדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים, בה תוכלי לקבל כלים יעילים להתמודדות עם המצב המורכב שנוצר. גם היכולת לתמרן בין האב הביולוגי לבן הזוג החדש יכולה לקבל מענה באותה הזדמנות. פרק ב' משמח ככל שיהיה, מציב בפנינו לא מעט אתגרים, ואני מאחלת לך שתוכלי להם. בהצלחה. ליאת.