ילד בן שלוש רגזן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום,הילד שלי בן שלוש ילד מקסים וחכם בגן הוא אחד הילדים הבולטים מבחינה חיובית אוהב לשחק עם החברים ותמיד הגננות אומרות שהוא זה שמשתתף בכל המפגשים והפעילויות בגן הוא גם נורא אוהב ללכת לחברים ואוהב שחברים באים אליו בתקופה האחרונה יש פשוט שינוי התנהגותי בילד 1. הוא חוזר כמה פעמים במהלך היום "שהוא כועס" וכששואלים אותו למה, הוא עונה "ככה" בלי להסביר אני לא יודעת אם הוא באמת כועס או שהוא סתם אומר את זה כי אחרי דקה הכל בסדר והוא חוזר לשחק ושמח 2.שמתי לב שהתחילו לו טיקים עדינים באזור הפה -הוא מושך את השפתיים למעלה זה לא קורה הרבה אבל כן מופיע כמה פעמים ביום (רק לציין שלא מדובר בבעיה רפואית). 3.בנוסף גם נהיה לו קושי בהרדמות הוא ישן במיטתו שלו אבל לוקח לו המון זמן להרדם הוא מתהפך בסביבות השעה. 4.בנוסף לעיתים כאשר שואלים אותו משהו הוא לא עונה ורק אחרי שאני חוזרת על עצמי הוא עונה בגן אומרים לי שהכל בסדר ושהם לא ראו משהו חריג בהתנהגות-ההפך שהוא פשוט נפלא ובוגר משחק יפה עם חבריו(רק אציין שהוא הפסיד שנה ולא נכנס לגן עיריה וכיום הוא אחד הבוגרים בגן כל שאר הילדים קטנים ממנו) האם כדאי לקחת אותו לטיפול רגשי או שיש איזה שהיא התנהלות כהורים שאנו יכולים לעשות לפני שפונים לטיפול
שלום נטע-לי, טיקים המופיעים ללא סיבה נוירולוגית מעידים על עלייה במפלס המתח של הילד. שינויים בהרגלי השינה או האכילה או שינויים מובהקים בהתנהגות המופיעים נוסף על הטיקים יכולים לחזק את כיוון המחשבה הזה. בגיל שלוש, לפחות לטעמי, ההתערבות המקצועית יעילה יותר כשהיא נעשית עם ההורים ולא עם הילד עצמו, שכן ההורים הם הסוכנים החשובים והעיקריים בחייו, והם אלה שמסדירים את מציאות היומיום שלו. בהדרכה הורית טובה, יעזור לכם הפסיכולוג לנטר את סביבת הבית ולעלות על גורמי המתח האפשריים. לאחר שנמצאו גורמי הדחק אפשר יהיה לחשוב על דרכים להפחתתם. העובדה שהגננות אינן רואות משהו חריג בהתנהגותו מעודדת מאד ומרגיעה. עם זאת נכון בעיני לנסות להקשיב לאיתותים של הילד, גם אם הם דקים. בהצלחה ליאת