ייעוץ לגבי בתי בת הארבע

שלום ליאת . בתי בת ארבע. וכל הזמן בבית שהיא עייפה היא מטפסת על קצה ספה, קצה כסא או הולכת למיטה שלה עולה על שמיכה ואומרת שזה נעים לה בפות.מה שיותר לא נעים ובלתי נסבל זה שהיא עולה לנו על הרגל ולא רוצה לקום. הרבה פעמים הסברתי לה שזה לא נעים לנו וזה לא יפה ולפני שבועיים לקחתי אותה לשיחה לחדר לאחר שדודים באו לבקר וטיפסה לדוד על הרגל. היא היתה מובכת והבטיחה שלא לעשות כך יותר. לאחר שראיתי שממשיכה פניתי לרופא ילדים והרופא אמרה לי שזה טבעי בגיל הזה ומעכשיו לא להתייחס לזה בכלל ולא לדבר איתה על זה וכל פעם פשוט לנסות להסיח את דעתה. זה מה שאני מנסה אך לא כ"כ הולך לי. מה אפשר לעשות? זה ממש מעצבן אותי , אני כ 3 שבועות לפני לידה... ויש לי בן בן 6 בבית, סתם לידע הכללי.... אני לא יכולה עם הנושא הזה זה ממש קשה לי ולא נעים לי במיוחד אם באים אנשים לבית ופתאום היא מטפסת לי על הקצה של הספה... אבקש את עצתך הדחופה. תודה ענת.

שלום ענת, אוננות בגילה של בתך זו תופעה שכיחה וטבעית, שלרוב חולפת מעצמה וחוזרת בגיל ההתבגרות. בגילה הצעיר, בתך עדיין לא מבינה את המשמעויות של הפעולה כפי שאנו מבינים אותה. לכן, אני חושב שאת צריכה לדבר איתה ולסביר לה שאת מבינה שפעולה זו נעימה לה, אך שהיא לא יכולה לבצע זאת בפרהסיה. באותה ההזדמנות את יכולה להסביר לה על פרטיות הגוף ולומר שהיא יכולה לעשות זאת אך ורק כשהיא לבדה בחדר ולא לעיני אנשים או ילדים אחרים. במסגרת השיחה את יכולה לסכם איתה שבכל פעם שהיא רוצה לעשות זאת היא יכולה לגשת לחדרה, ולהזכיר לה (ברוגע) את הסיכום שלכן בכל פעם שהיא עושה זאת שלא במרחב הפרטי. אני מבין את המבוכה (שהופכת לכעס) שאת חווה, אך מבוכה זו היא תוצר של הפרשנות הבוגרת שאת מעניקה למעשיה, פרשנות שהיא עדיין לא מבינה. לפעמים לקראת כניסה של אח/ות חדשים למשפחה, הילד/ה הצעירים מרגישים מאוימים, שמה יאבדו את המקום שלהם ואת האהבה של הוריהם. במצב שכזה גם כעס של הורה הוא סוג של יחס ותשומת לב. לכן, לקראת העומס הקרב ובא, חשוב לגלות רגישות גם להתנהגויות מתריסות או מרדניות, להגיב להן בקור רוח, ולחזק התנהגויות חיוביות ולהפגין המון אהבה כלפי כל הילדים בבית. שיהיה בשעה טובה קובי