התייעצות גיל הרך

שלום, בני בן שנה וחודשיים. נכנס למשפחתון בגיל שנה. אני רוצה להתייעץ בנוגע לשתי התהגויות אצלו. 1. מגיל שמונה חודשים התחיל לנגוח אבל לא משהו מורגש או תדיר. עושה זאת ומפיק הנאה מכך, צוחק. אני ובעלי מתעלים ומסיחים את דעתו. זה באמת עזר ונעלם לתקופה ארוכה. לאחרונה הגננת דיווחה לי שהוא התחיל לנגוח בילדה בזמן ארוחות. הגננת מנסה להפסיק את זה על ידי כך שאומרת לו "לא, זה מפריע, זה לו לנעים". 2. הוא אוכל באופן עצמאי עם ידיים, ולאחרונה התחיל לזרוק את האוכל בצורה נגיד "אגרסיבית יותר" לרצפה, כלומר לא להפיל אלא ממש לזרוק. אני מתלבטת כיצד נכון ויעיל להגיב להתנהגויות אלה, מצד אחד אני מבינה שהצבת גבולות ע"י אמירה "לא" היא אופציה, מצד שני אני חושבת שהוא בתקופה פרה ורבאלית שמאופיינת באגוצנטריות רבה, ולכן יותר נכון להתעלם מהתנהגויות לא רצויות, במקום לחזק ע"י תשומת לב... אני באמת מתלבטת אם יש לי קושי כהורה בהצבת גבולות או שאני מבינה נכון את עולמו של בני ואת דרך התגובות איתו. אשמח לעזרה... תודה!

שלום, לילדים בגילו של בנך יש יכולת מופלאה וחשובה לזהות מה מפעיל את המבוגרים שבסביבתו. אני חושב שקו המחשבה שלך הוא נכון, הילד צריך להבין דרך התנהגות את הקשר שבין מעשה לתוצאה. כשהוא משליך את האוכל, אני מציע לא להרים עבורו את שהשליך, לא לאפשר לו להפוך התנהגות לא רצויה למשחק. דרך התגובות שלכם, אובדן האוכל וחוסר שיתוף הפעולה הוא יבין שההתנהגות שלו לא מפיקה עבורו תועלת. כאשר הוא פוגע באדם/ילד אחר, אני מציע לומר שאסור לנהוג כך ולהציע מחווה חלופית כמו חיבוק, ליטוף וכו'. התנהגות כזו, שנתפסת כמתריסה או מרדנית, היא שלב חשוב בהתפתחותו של הילד, בהבנת הנפרדות שלו וביכולת לחוש אמפתיה לאחר. לכן הקפדה על סבלנות, מתן תגובה אלטרנטיבית, הבעת האיסור וחוסר שיתוף פעולה מאפשרים לו לחוות את ההתנהגות שלו ואת תגובתכם בצורה טבעית. בהצלחה קובי