ילד שבוכה מכל דבר

הי, בני בן שנתיים וחצי כמעט, ילד שמח, פעיל, עם הרבה חברים, שובב ודעתן. הבעיה היא שבתקופה האחרונה הוא בוכה מכל דבר. לדוגמא, אם הוא רוצה משהו מאיתנו, הוא בוכה. אם משהו לא מצליח לא, הוא מתעצבן וישר בוכה. גם כשהוא עם חברים או בגן, כשילד לוקח לו צעצוע, הוא יושב ובוכה, כשילד מרביץ לו, הוא ישר בוכה. הגננת אומרת שהוא מאוד רגיש ויותר מדי מקבל מרות - הוא לא מרים יד בחזרה כי הוא יודע שאסור להרביץ. אנחנו לא כ"כ יודעים איך להתמודד עם זה. לגבי הבכי שלו איתנו, אנחנו כל הזמן אומרים לו שהוא לא צריך לבכות והוא יכול לדבר ולהגיד לנו מה הוא רוצה, שככה אנחנו מבינים אותו ויכולים לעזור לו, ואנחנו גם מחזקים ומשבחים אותו כשהוא באמת מדבר ואומר לנו מה הוא רוצה. הבעיה היא עם החברים - אני מאוד רוצה לגרום לו להיות יותר אסרטיבי, אם לוקחים לו צעצוע, שיגיד שזה שלו, ומבחינתי שגם יקח בחזרה. אם מרביצים לו - שלא יבכה אלא שיגן על עצמו, מבחינתי שגם ידחוף בחזרה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך לעשות זאת בצורה חכמה. בנוסף, אנחנו מנסים בבית להיות יותר מתירנים, לאפשר לו לבחור מה לעשות ואיך לעשות דברים, לצמצם את השימוש במילים "לא מרשים" או "אסור" אלא יותר להעצים אותו לעצמאות ולביטחון עצמי. אבל אנחנו לא בטוחים שזה באמת הפתרון והכיוון הנכון. נשמח לשמוע עצות איך מתמודדים...

שלום שרון, אחזור על משהו שכתבתי כאן לא מזמן - ילד שמדבר בבכי ומיילל על כל דבר קטן, למד, כנראה, שהבכי מפעיל אתכם בדרך כלשהי ומזכה אותו בתגמולים ורווחים. רבים מאיתנו מתקשים לשמוע ילד בוכה (זה מנגנון הישרדותי וטבעי), ומוכנים לעשות לא מעט כדי שהבכי ייפסק. ילדים נבונים לומדים עד מהרה את הדפוס הזה, ומפעילים אותו (לא בכוונה ולא במודע) כדרך להשיג תשומת לב או דברים אחרים. לכן, המשיכו לעודד אותו לדבר "כמו גדול", אך בנוסף, חשוב להרחיב בהתמדה את רפרטואר התגובות שלו, וללמדו מיומנויות בשלות יותר להתמודדות עם מצוקה ותסכול. כאשר אתם מתירים לו להתנהל כרצונו, אתם מונעים ממנו התנסויות מתסכלות או קונפליקטואליות, ומחמיצים את ההזדמנות ללמד אותו דפוסי תגובה בוגרים. אני ממליצה דווקא לנסות ולעמת אותו עם סיטואציות מתסכלות, וכשהוא מתחיל לבכות (האסטרטגיה המוכרת והיעילה שלו) עזרו לו להמשיג את המצב במילים ולחשוב על התנהגות תואמת. תוכלו לומר לו משהו כמו "אתה כועס עכשיו, אנחנו רואים. זה באמת לא נעים שצריך להיפרד מסבתא וללכת הביתה. בוא נחשוב מה אפשר לעשות כשכועסים". אם הוא ממשיך לבכות נסו להתעלם ככל יכולתכם, מבלי להיכנע, תוך שאתם רגישים מספיק ומציעים מדי פעם סולם לרדת מהעץ. חשוב לזכור שמדובר בכל זאת בפעוט, שיכולת הוויסות וההבלגה שלו טרם הבשילה. חשוב לא פחות לזכור שלא לתגמל את הבכי בעקיפין באמצעות כניעה או "הליכה על ביצים". בברכה ליאת