שלום אשמח לעצה טובה

שלום שמי קרן בת 28, יש לי ילד בן שנה וחודשייים מקסים.במהלך היום הוא נמצא במעון ,יש לו סדר יום, (ישן שעתיים במעון כמו כל הילדים) בערב הוא הולך לישון בערך ב 20:00. ואז קם ב 24:00 לאכול בקבוק וחוזר לישון ואז מתעורר בשעה 1 בלילה עד 3 ולא נרדם או מ 3 בלילה עד 5 בבוקר. הוא ישן עדין איתנו בחדר. והוא מתעורר והולכת לו השינה, אני מנסה לא להתיחס ואז עומד במיטתו וצועק ובוכה ומנסה לטפס שאקח אותו אלי ואז אני נכנעת לוקחת אותו אלינו למיטה והוא מנסה להירדם לידנו ולא מצליח , אני מחזירה אותו למיטתו והוא לא מצליח להירדם גם שם ונעמד ובוכה. וכך בערך 3 4 פעמים בשבוע . מה אפשר לעשות? האם להעביר אותו לחדר משלו יעזור? אנחנו ממש רוצים שישן לילה שלם כבר. (לי יש גם שינה מאוד קלה וגם אני מתעוררת הרבה יכול להיות שפשוט זה עבר לו בתורשה ממני?) אני מנסה להלחם איתו די הרבה משאירה אותו במיטה ובוכה , לפעמים מלטפת אותו מנסה להרגיע אותו ולפעמים כבר כועסת וצועקת מעט . אשמח לעצתך. יום טוב קרן

שלום קרן, את מתארת די הרבה התרחשויות ליליות, שבאמת לא מותירות הרבה שעות שינה. הורים לתינוקות ולפעוטות נמצאים, באופן כללי, בסיכון לפתח עיגולים שחורים תחת העיניים :-)) ככלל, כדי לממש את השאיפה לישון לילה שלם, יש להשתדל וליצור את התנאים לכך. כלל ראשון הוא לצמצם את שעות השינה ביום (מבחינה זו, שעתיים בצהריים זה בהחלט בסדר), ולאחר את שעת ההשכבה במידה כזו שהילד יהיה עייף, אך לא 'גמור' (ילד שעובר את שעת ההשכבה האופטימלית יכול להיות עצבני וחסר שקט ולפתח קשיי הירדמות). דבר נוסף, יש לשאוף להפסקת הארוחות הליליות. בגיל שנה וחודשיים ילד כבר לא מוכרח לאכול בלילה. ארוחה טובה (דיסה סמיכה יותר) לפני השינה אמורה להספיק. כדי לשבור את ההרגל אפשר להציע מעט שתייה אם הוא מתעורר בלילה, ולהימנע מדיבור, הרמה על הידיים, הדלקת האור או כל אינטראקציה אחרת. באופן דומה יש לנהוג גם במקרה של התעוררות ספונטנית - להימנע מדיבור, שיר ערש, חיבוק, וכו', היכולים להיות תגמול או "זמן איכות עם אמא". גם המעבר למיטת ההורים יכול להוות סיבה טובה להתעורר. המעבר לחדר משלו יכול להיות גורם שמעודד שינה טובה יותר, אך יכול - זמנית - לגרום גם לנסיגה. מאחר וממילא תצטרכו לעשות זאת, למה בעצם לחכות? יכול להיות שהנוכחות הקרובה שלך למיטתו הופכת אותך לאופציה זמינה ומגיבה יותר, מה שלא יקרה בחדר משלו. קשה לנבא... לסיכום, אני יודעת כי בכל הנוגע להתנהגות הורית מול בעיות שינה של פעוטות, קל מאד להגיד ולייעץ, וקשה לבצע. במצבי עייפות קיצונית נהיה מוכנים לוותר על כל עקרונותינו, ובלבד שנוכל לישון כבר. ובכל זאת, בסופו של דבר ההתעקשות משתלמת, ומרביתנו מצליחים להגיע ללילה מלא... ....עד שהם מתחילים לנהוג, ומזכירים לנו פעם נוספת "לילה לבן" מהו :-))) חלומות פז ליאת