בכי בבי"ס

שלום ליאת, ביתי בת 6 עלתה לכיתה א' השנה. בהתחלה היה בסדר, לא התלהבה במיוחד אבל הלכה בבוקר בשמחה יחסית. עכשיו בכל בוקר היא בוכה בבית וגם בפרידה בבי"ס. היא אומרת שהיא שונאת את בי"ס כי משעמם לה, אין משחקים ורק יושבים כל היום.מה שמדאיג אותי שהיא בקשה ממני פטיש לשבור את בי"ס (חשוב שתדעי שהיא הילדה הכי עדינה שיש ובחיים לא פגעה בזבוב).היא עלתה עם שתי חברות מהגן והן די מרוצות. עוד בעיה אין לה חברות חדשות בכלל, למרות שהיא ילדה מאוד חברותית בדר"כ. מה לעשות? איך להגיב? היא רק בכיתה א' וכבר שונאת את בי"ס? תודה רבה נעמי

שלום נעמי, כדי לחשוב איך נכון להגיב, חשוב לעשות מאמץ ולהבין את מקור הקושי. המופע שאת מתארת מעורר כיווני מחשבה שונים, ולכל אחד מהם אפשרויות התערבות משלו. אין ספק שבתום תקופת החגים, עם הכניסה לשגרת לימודים, מתחילות לצוף הבעיות - רגשיות, אקדמיות, חברתיות - וכשמדובר בילדים צעירים, הן עלולות לקבל את הכותרת "משעמם לי". ביה"ס מציב בפני הילדים אתגרים מורכבים וחדשים, החל בלוח זמנים צפוף ותובעני, המשך במערך של כללי "עשה" ו"אל תעשה", וכמובן הדרישות האקדמיות שמלחיצות בדר"כ לא רק את הילד עצמו, אלא גם את הוריו. הילד שלנו נתון, לראשונה בחייו, תחת עיניים בוחנות ומעריכות, ויש בכך כדי לעורר מתחים אצלו ואצלנו. אני מציעה לשתף את המורה בתחושות של בתך, ולבקש ממנה לנסות להקל עליה וליידד אותה עם הסביבה הבית-ספרית, לימודית וחברתית כאחד. אם יש חשש להפרעת קשב, חשוב לטפל בה בהקדם - או לפחות לדעת על קיומה ולגלות התחשבות. אם יש קושי חברתי, יש טעם לברר מה מקורו ולסייע גם בתחום זה. מעבר לכל זה, חשוב לאפשר לילדה להביע את רגשותיה בצורה חופשית, ולשחרר את המתח והתוקפנות שלה בדרכים לגיטימיות. חשוב להקשיב לה, לא לנזוף בה או לשפוט אותה על הרצון "לשבור את ביה"ס", אלא לנרמל ככל האפשר את הקשיים, ולהושיט עזרה רלוונטית לקושי. בהצלחה ליאת