צריכה עזרה

היי, אני בכיתה י"ב ומרגישה שאין לי כוח וחשק לכלום. שנה שעברה עשיתי את הבגרויות כמו זומבי וכל החופש הזה המשכתי על אוטומט ולא רציתי שום דבר, גם לא לצאת עם חברות או לעשות דברים. נמאס לי ועצוב לי ועכשיו התחילה השנה ואני מרגישה שאין לי כוח לחיות יותר ושעדיף היה שלא הייתי נולדת. הכל מרגיש סתם. אני לא יודעת מה לעשות, כי אני מבינה שכדאי שאפנה לטיפול אבל אני לא יכולה לפנות להורים שלי. הם בטוחים שהכל בסדר, בגלל שקל לי אז גם כזומבי הציונים שלי טובים ותמיד אני מחייכת ואומרת שהיה יום טוב. הם גאים בזה שאני בסדר ולא "עושה צרות של מתבגרים" ואני לא רוצה לאכזב או להדאיג אותם. אני זו שתמיד בסדר, אז איך פתאום אני אגיד להם שלא? הבסדר הזה חשוב להם... מה לעשות?

שלום, גם ההורים ההישגיים ביותר יודעים שציונים זה לא הכל, ושמצבו הרגשי של הילד חשוב לא פחות, ואף יותר ממצבו האקדמי והחברתי. אין לי ספק שמצבך לא יגרום להם לאכזבה ממך. אולי לדאגה, אולי לצער, אך בוודאי לא לכעס או אכזבה. אין לי ספק שהם יעשו הכל כדי להתגייס ולעזור (אם מדובר בהורים טובים ואחראיים, ואם את ילדה כה מוצלחת, הם כנראה כאלה...) אם עדיין קשה לך לפנות אליהם, פני ליועצת ביה"ס ובקשי את עצתה. הן יודעות לתת מענה למצבים כגון אלה. בהצלחה ליאת