נערה מתבגרת

ביתי בת 12.5, בכורה, מוגדרת כמחוננת. ילדה חכמה נאה לאחרונה שמנה מעט. הנושא שמטריד אותי הוא שהיא לא יוזמת מפגשים חברתיים עם חברות, אין לה 'חברה אחות'. כשמתקשרים אליה, ומתקשרים, לא תמיד היא נענית להזמנה (אומרת שמשעמם לה עם החברה, לדוגמא). יש לה 3 חברות טובות שאיתם מוצאת שפה משותפת, גם הן מעט 'אאוטסיידריות', גם מולן היא לא יוזמת. מאוד מחוברת לפייסבוק ולמשחקי רשת, שם היא כן יוצרת חברויות ואף נפגשת עם החברות שפגשה בסביבת הרשת, גם אם גרות בערים שונות. לאחרונה הזמינה לראשונה ילדה מהרשת אלינו, וכשהגיעה ראינו שהיא צעירה ממנה בשנתיים, על כך הבענו פליאה. הייתי רוצה לדעת למה היה לה נח עם ילדה צעירה ממנה, וכיצד ניתן להביא אותה ליזום מול חברות בעצמה (לעיתים נראה כי אין לה בטחון ליזום או שאולי לא רוצה לקבל 'לא'). האם יש גורם שיכול לקדם את מיומנויות התקשורת של מתבגר?

שלום, התופעה שאת מתארת מוכרת לי מאד, ממפגשי העבודה שלי בקליניקה. רשת האינטרנט שינתה ככל הנראה את אופי המגעים החברתיים של בני הנוער והילדים, ואולי של כולנו, בעצם. יש מי שמתאבלים על כך, ויש מי שעבורם זו הצלה של ממש. גם אני, כמוך, סבורה שאין תחליף לקשר אינטימי וקרוב עם חברה-אחות, וכדי להבין מדוע זה לא קורה אצל בתך חשוב להכיר לעומק את ההיסטוריה שלה. תופעת הפורומים ומפגשי הפורומים הולכת ומתרחבת. הכוונה לקבוצות שיח ברשת, שהתלכדו מלכתחילה סביב עניין מסוים או הגדרה חברתית משותפת. הדמיון והעניין המשותף יוצרים חיבור מהיר, ואפילו סוג של אינטימיות מדומה או אמיתית בין חברי הקבוצה. לא תמיד לגיל יש משמעות. לילדים שהיו רוב זמנם בשוליים החברתיים - יהיו הסיבות לכך אשר יהיו - המפגשים ברשת יכולים להביא סוג של תגמול חזק מאד ומיידי. פתאום הם שייכים, שווים, נחשבים. השאלה הגדולה היא לאיזה סוג של קבוצה הילד הפרטי שלנו הגיע, ומה יכולות להיות השפעותיה המזיקות, אם בכלל. אני מציעה לגלות מעט יותר מעורבות, לשמור על תקשורת פתוחה (ולא שיפוטית!) עם בתך, ולנסות להבין מה מושך אותה לשם, ללא ביקורת. אם את חוששת שמדובר במיומנויות חברתיות לקויות (לא בטוח) או בדימוי עצמי שלילי וחוסר ביטחון (הגיוני יותר להניח), המלצתי היא להיעזר בפסיכולוג/ית המתמחה בעבודה עם בני נוער, במטרה לחזק את אמונתה בכוחותיה, בכישוריה וביכולתה להצליח. זו השקעה של זמן וכסף, אך בעיני בשלב זה מדובר בהשקעה נושאת פרי וחשובה ביותר. רצוי לא להציג לה זאת כניסיון "לתקן את מה שדפוק", אלא כדרך להעשיר את ההתבוננות שלה על עצמה ולרכוש ביטחון. בהצלחה וחג שמח ליאת