בת 8 מסוגרת,מבוישת ומפוחדת

הי, בתי בת ה-8.5 תמיד היתה בישנית וסגורה בעיקר כלפי זרים. היא אינה משירה מבט ואינה עונה כאשר פונים אליה אנשים לא מהמעגל הקרוב. בשנה שעברה המורה התלוננה כי היא מסרבת להשתתף בפעילות ספורט בכיתה ובהפעלות יום-הולדת או כל הפעלה מחוץ לכיתה. לאחרונה אנו רואים החרפה במצב - 1. היא מסרבת לישון אצל חברות (למרות שישנה שם בעבר) מחשש כי תתעורר מחלום רע ולא נהיה שם 2. חוששת להגיע לבית הספר אם אין כמה מורות באזור בשעות הבוקר לפני הצלצול 3. מסרבת ללכת לחוג האהוב עליה מחשש שלא נגיע לאסוף אותה בזמן (למרות שזה אף פעם לא קרה) ניסיתי לברר עימה מה מעיק עליה, ואם משהו מציק לה. היא ענתה שאף אחד לא מציק לה, לא ברור לי ממה נובעים הפחדים ואינני יודע כיצד להתמודד עם התופעה ההולכת ומחריפה. יש לה הרבה חברות, חלק יותר פתוחות ופעלתיניות וחלק יותר סולידיות. רק אוסיף שיש לה אחות תאומה, משחוררת ופתוחה. מה עלי לעשות?

רק אוסיף שהיא ילדה חכמה ויפיפיה, עם כשרון לשפה ולציור. כאשר היא מרגישה במקום בטוח - היא משוחררת, וצוחקת ומצחיקה. בשנה שעברה השתתפה בטקס והופיעה בפני כל בית הספר וגם השתתפה בהצגות ומטלות כיתתיות.

שלום ע' תופעות של חרדה יכולות להופיע בכל גיל, לפעמים עם טריגר מזוהה ולפעמים בלי. ביישנות היא תכונה אישיותית, ובדר"כ מלווה את האדם לאורך חייו במידה זו או אחרת. בשונה ממנה, חרדה מופיעה בשלב כלשהו, ורצוי לטפל בה, בעיקר כאשר היא פוגעת ברווחתו היומיומית של האדם ובתפקודו השוטף. מן התיאור שלך, אני מבינה שמדובר במגמה שהולכת ומחריפה, ובנסיגה מן השנה שעברה. יתכן שכל אחת מהתופעות שתיארת אינה מדאיגה כשלעצמה, אך ההצטברות של כל זה כבר יוצרת הכבדה שמחייבת התייחסות. במקום לנחש מרחוק האם מדובר במשהו שיחלוף לבד או לא, במשהו רגשי או התפתחותי, במשהו נורמטיבי או חריג - אני מציעה לפנות לפסיכולוג ילדים קליני, שיוכל להעריך האם קיים צורך בהתערבות טיפולית או שאפשר להסתפק בהנחייה והכוונה שלכם. בהצלחה, ומועדים לשמחה ליאת