מודאגת מביתי

שלום, ביתי הבכורה בכיתה יב' הגדולה מבת נוספת בת 16 ובן בגיל 14 מאז היותה קטנה היתה ילדה שונה אהבה את הפרטיות שלה, לא אוהבת שמתערבים לה בדברים, לא משתפת בכלום, עם אחותה אין כמעט תקשורת עם אח שלה מידי פעם,(האחים שלה מאוד חמים וביתיים)בגיל ההתבגרות צבעה צבעים בשיער, שומעת רוק,עשתה 4 הליקס, הלכה עם שחור, היו לה קבוצת חברה פנקיסטיים בהיותה בת 14וחצי היה לה חבר כחודש שהבנתי שנפרדו בצורה לא יפה. שנתיים האחרונות ביתי חזרה לשערה החום, הורידה את העגילים הכבדים אומנם ההליקסים (היא צוחקת על התקופה הזו)נשארו אבל הולכת עם עגילים יפים עדינים, החלה ללבוש שמלות יותר מודעת לגוף שלה, באמת ביתי עשתה שינוי ויותר מטפחת עצמה אבל אני יודעת שקשה לה מאוד עם עצמה היא מרגישה שונה. מעולם היא לא דיברה איתנו בפתיחות ותמיד האינפורמציה מגיע אלי "מסביב"-בטח לא ממנה. ביתי תלמידה טובה מאוד, נמצאת בצופים-היא מדריכה,מנגנת גיטרת בס, מתנדבת במדא ותמיד הסתובבה עם קבוצת חברים איכותיים שמהצד השני היתה הקבוצה ה"פריקית" , ביתי לאט לאט ניתקה עצמה מכל הקבוצה של החברה האכותיים שנמצאים איתה בהתנד'בות, בכיתה, בתנועת נוער וזאת בטענה שאיננה מרגישה שייכת לשם (היא מאוד מאוד נמוכה 148 לעומת הבנות בקבוצה שהן גבוהות 155 ומעלה וחתיכות וביתי לא מרגישה כך היא מרגישה שונה מאוד) שונה בדעותיה והחלה יותר ויותר להתחבר עם קבוצת ה"פריקים" מה גם שביניהן יש בחורה "עדי" לסבית שהן חברות מאוד מאוד טובות ויש להן הרבה דברים משותפים וכל יום מתראות וגם מתראות עם שאר חברי הקבוצה, ביתי אמרה לי שעם הקבוצה הזו היא מרגישה טוב והם מקבלים אותה כמו שהיא,אני ממש לא רגועה מהחברים האלו אני יודעת שהרמה שלהם לא מתאימה לביתי, הם חברה לא אכותיים, שותים,חלקם מעשנים, אני ובעלי ממש לא יודעים מה לעשות , רק אנחנו מנסים לדבר עם ביתי היא מתפוצצת עלינו ולא נותנת לנו לפתוח את הפה. אני רק שומעת שהיא נפגשת עם עם "עדי" אני משתגעת, וגם כשהן נפגשות עם שאר החברה אני ובעלי ממש מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות. כיצד לדבר עם ביתי, האם לסמוך עליה כי חכמה, ממש חסרי אונים וכואב לנו לראות שזרקה את כל החברים הטובים שהיו לה מכיתה א ועד עכשיו.אני רוצה להוסיף שאינני מכירה ממש את החבורה הזו, הם היו אצלי פעמים בודדות בבית ביתי יודעת שאינני אוהבת שהיא הולכת עם החברה הזו ועם הקבוצה בכלל אני ממש משתדלת להיות נחמדה איתם כשאני רואה אותם,ואני רואה תמונות שלהם בפייסבוק והאינטואיציה האמהית שלי מרגישה לא טוב כלפיהם... אשמח לעצה חג שמח תודה

שלום הילה, הילדה שלך נמצאת בשלב התפתחותי חשוב, אשר בו משימתה העיקרית קשורה לגיבוש זהות בוגרת ועצמאית. במסגרת ה'מטלה' ההתפתחותית הזו, בני נוער עוברים דרך לא קלה של חיפוש, טעימה, מדידה ובחינה של אורחות חיים כאלה ואחרות. "כלל האצבע" אומר: כמה שיותר רחוק מההורים יותר טוב. המרד המפורסם בהורים ובכל מה שהם מייצגים, הוא חלק חשוב מהתהליך, ופסיכולוגים נוטים לדאוג ממנו פחות בהשוואה לדפוס מרצה ו"הולך בתלם". "עדי" אינה מסוכנת לבתך, וככל הנראה לא תהפוך אותה ללסבית, אם מלכתחילה אין נטיות כאלה. אני מציעה להניח לניסיונות להילחם ולהיאבק בבחירות שלה, ולעשות הכל כדי להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים. בעיני, עדיף שתדעי לאן היא הולכת (גם במחיר של "לבלוע צפרדע" לזמן מה) על פני מצב בו הילדה תרד למחתרת לגמרי. אם בסה"כ היא מתפקדת היטב בביה"ס, ומפגינה מתינות ושיקול דעת ביתר אזורי חייה, נדמה לי שאפשר להירגע, גם אם את לא מתה על זה. אחד הדברים המדויקים ביותר שאפשר לומר על גיל ההתבגרות הוא - שזה עובר. המשיכי להשגיח ממרחק, ולשמור על תקשורת מכבדת ורציפה. מועדים לשמחה ליאת