פרידות מאבא

היי בתי בת 3 אני גרושה כשנה וחצי. לאחרונה כל פעם שהאבא של הילדה בא להחזיר אותה היא מתחילה לבכות ונכנסת להתקף זעם. גם כשהיא נרגעת היא מבקשת את אבא לפני השינה ושואלת מתי אלך שוב לאבא. מה צריך לעשות כדאי להרגיע אותה? אני מרגישה אמא לא טובה בעקבות ההתנהגות של הילדנ

שלום לך, בתך מגיבה בכאב ובתסכול לפרידות החוזרות ונשנות מאביה, ואין בכך כדי להעיד על יחסה אלייך. למה אימא לא טובה? איך זה קשור? אביה נעלם יום אחד מן הבית, בגיל שבו קשה היה לה להבין את הסיבות לכך. מאז, הוא שב ומגיח אל חייה, אחת למספר ימים, מעניק לה הרבה חום, אהבה ותשומת לב, ואז נעלם שוב למספר ימים. כדי להרגיעה, חשוב - לפני הכל - להבין את רגשותיה ולתת להם תוקף ("אני יודעת כמה קשה לך להיפרד כל פעם מחדש"; "אני יודעת ורואה כמה את מתגעגעת לאבא. זה באמת נורא לא נעים"; "את צודקת, זה באמת עצוב וקשה לחכות בכל פעם לביקור הבא, אני יודעת"). אמירות כאלה אינן שופטות את הילדה על רגשותיה והתנהגותה, ומאפשרות לה לזהות ולקרוא בשם למה שהיא מרגישה. כשהיא בוכה מאד, אחרי המשפטים האמפטיים שתבחרי לומר, תוכלי להוסיף משהו כמו "יש משהו שאני יכולה לעשות עכשיו כדי לעזור לך?". אם אינה רוצה, תני לה להירגע בכוחות עצמה, וקבלי אותה בחיוך כשהיא נרגעת. אל תנסי לפצותה בפרסי ניחומים או מתנות, וגם אל תכעסי עליה. אהבתה לאביה אינה באה על חשבון אהבתה אלייך ואינה מרמזת על טיב האימהות שלך. עמדה מתקפת ורגועה מצידך תוביל בסופו של דבר גם אותה לקבל את המציאות כפי שהיא ולהסתגל אליה בהצלחה. עד אז, אפשר לבקש גם מאבא לבוא יותר, ולהישאר מעורב בחייה (מבלי להרגיש מאויימת או בתחרות ההורה הטוב). בהצלחה ומועדים לשמחה ליאת