התאפקות מעשיית פיפי

שלום בתי בת שנתיים ו-9 חודשים. גמולה חלקית מחיתול בערך מגיל שנתיים (קקי עדיין מסרבת לעשות בשירותים). יש לה יכולת שליטה מלאה בצרכים, וזו הבעיה, שהיא אפילו יותר מידי שולטת. מתאפקת מעשיית פיפי במשך שעות רבות, בדר"כ זה קורה בגן. עושה כשקמה ב-7 בבוקר ואז יכולה להתאפק עד 5 אחה"צ כדי לעשות בבית. הגננת ניסתה כבר כל מיני גישות ואמרה לי עכשיו שהיא חושבת שכדאי מאוד שזה ייפסק כי זה משפיע על התפקוד שלה. כשמתאפקת יש לה התקפי בכי בגן ורואים שהיא סובלת וממש מחזיקה את זה. הגננת המליצה שאעשה עם הילדה שיחה על הנושא (היא מאוד בוגרת לגילה אפשר לדבר איתה) אך אני מתלבטת כיצד עלי לעשות זאת? האם יש לך עצה איך כדאי לנהל שיחה כזו? כך שלא אלחץ עליה בנושא, ואעזור לה למצוא פתרון לשחרר ולא להתאפק שעות כה רבות? תודה מראש מיכל

שלום מיכל, האם אתם יודעים מה הגורם להתאפקות? כדי לחשוב על דרכים אפשריות לפיתרון, חשוב לזהות את הסיבות שנחות תחת הסימפטום. האם היא פוחדת ממשהו? חוששת להיכנס לשירותים בגן? חוששת שיברח לה? האם הייתה חוויה כלשהי הקשורה לפיפי/קקי בגן? מדוע היא מתאפקת עם הקקי בבית? האם אתם עדיין מחזירים לה טיטול לצורך עשיית הקקי בבית? (מאד לא מומלץ). לתחושתי, יש כאן תהליך גמילה שקצת השתבש, ורצוי להבין מה קרה בדרך. מה שדי ברור, זה שכרגע יש כאן סוג של מאבק כוח, דרך עשיית הצרכים, שעולה במחירים רגשיים ואולי גם בריאותיים. אני מציעה להיעזר במומחה (פסיכולוג ילדים או יועצת גמילה), שיוכלו לנתח לאחור מה קרה, להבין מה משרת הסימפטום, ולעזור לכם (ההורים) לפעול ממקום חדש, שאינו לחוץ, כועס או מודאג. אינטואיטיבית, הייתי ממליצה דווקא לא "לעשות שיחה" (ששוב נותנת הרבה נפח לנושא), אלא להגיד בקצרה שאת רואה שהיא מתאפקת, וחבל לך לראות כמה זה מפריע לה בגן. הביעי ביטחון ביכולתה להצליח לעשות פיפי וקקי בשירותים, כמו גדולה, בבית ובגן, ופשוט הפסיקי להתייחס לנושא. הסבירי לה שאת סבלנית, ושאם יקרו תאונות תעזרי לה ללא כעס. כל האמור כאן, אינו תחליף להתייעצות ממשית, שתביא בחשבון את אופי התקשורת הכללית ביניכם בבית. בהצלחה! גמר חתימה טובה ושנה טובה ליאת