בת 5 מתפשטת כדי למצוא חין

שלום, ביתי הבכורה בת 5. לאחרונה מציגה את איבריה הפרטיים לילדי הגן (בעיקר הבנים). מביעה שביעות רצון מהתגובה הנלהבת שלהם וחוזרת על זה. אני מניחה שלא מדובר בעניין מיני אלא רצון למצוא חין (רוב ילדי הגן בני 6+). אני לא בטוחה כיצד נכון לטפל בזה - היא יודעת מה אסור ומה מותר, יודעת שהאיברים שלה הם שלה (אומרת את זה אפילו לסבתא שרוצה לרחוץ אותה...). יש לי תחושה שדווקא בגלל שזה לא בסדר ו"אסור" היא עושה את זה. מה אומרים? מה עושים? כיצד נכון לטפל בזה? תודה.

שלום טלי, הגבול בין התנהגות תמימה שמטרתה למצוא חן, כדברייך, לבין התנהגות בעלת גוון מיני, יכול להיות דק מאד. כבר נתקלתי בעבר במשחק של ילדים, שהסתיים בהחדרת מקל לאן שלא צריך, כשהטיפול באירוע כולו עקב אחרי הפרוטוקול של פגיעה מינית. לכן, אני מציעה להגיב להתנהגותה של הילדה ממש כפי שהיית מגיבה לו אמרו לך שהיא פגעה בילד או ילדה אחר/ת. מאחר ויש בהתנהגות שלה פוטנציאל לסיכון, עלינו לשמור עליה מפניה. בגן, הייתי ממליצה להרחיק אותה מקבוצת הילדים בכל פעם שהיא מתפשטת, תוך אמירה תקיפה כמו "בגן שלנו לא נוכל להרשות לילדים להסתובב ערומים. זה לא נעים לנו, ולכן לא תוכלי להישאר בחצר. כנסי אל תוך הגן, ואם תרגישי שאת יכולה להתנהג לפי הכללים, את מוזמנת לחזור ולשחק בחוץ". אם היא עושה זאת בבית, הזהירי פעם אחת, ואז פעלי ושלחי את החברים הביתה. אני מציעה לך לדבר על כך כעל התנהגות שאינה מקובלת עליך, ושלא תוכלי להרשות לה לקרות. בקשי מהגננת לפעול ברוח זו, ולעצור אותה כאילו נהגה בתוקפנות. אני מאמינה שזה יעזור וההתנהגות תיפסק. מעבר לכך, חשוב לברר מנין נובע הצורך לרצות את החברים, והאם קיימת בעיה חברתית שאפשר לטפל בה באופן אחר. בברכה ליאת