תינוק שמקיא בכוונה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב! שמי אוהד ואני אבא לילד בן שלוש ומקיא בכוונה בני הינו פג וכמו שבדרך כלל הפגים ההתפתחות שלהם איטית יותר. בעקבות הנסיבות וחשוב לי לציין שבני הינו ילד יחיד עטפנו אותו בכול אהבה שאפשר לאחרונה כשבני לא מקבל את מה שהוא רוצה בין אם ללכת לישון ובן אם הוא לא רוצה לאכול הוא בקיא וזה לא משנה אם מי הוא נשאר אנחנו או סבתא וסבא לאחרונה תדירות ההקאות הוגברה זקוק לעזרה.
שלום אוהד, אני מבין שאתה מפרש את ההכאות האלו כביטויים רגשיים התנהגותיים, אבל בכל זאת אני מציע לפנות גם לרופא הילדים ולקבל את חוות דעתו על התופעה, ההשלכות שלה, וברמה הפיזית כלים להתמודד איתה. בהנחה שכל הגורמים הרפואיים נשללו, ההקאות של בנך יכולת ללמד על רמת הקושי והמצוקה להכיל את התסכול ולהתמודד איתו. כפי שאתה מציין, ייתכן והוא מתקשה להתרגל להצבת הגבולות שלו, ושזו דרכו לפרוץ אותה. בפנייה לא תיארת את האופן בו אתם מגיבים להקאות, אך כפי שציינתי, אני מאמין שמשהו שם "מצליח" לו, שבעזרת ההקאה הוא מצליח להשפיע עליכם. לכן אני מציע אני מציע לך להשתדל להימנע מלספק רווחים משניים- תשומת לב מרובה, פרסים, רחמים וניסיונות פיצוי וויתורים. לטפל באירוע עצמו, אך לא לתת לו לשנות את הכוונה המקורית. בכל מקרה אני מזמין אותך לשתף באופן קצת יותר מפורט שאוכל להגיב לדברים. בנוסף, אני ממליץ לפנות לאיש טיפול ולבחון יחד איתו את הדברים לעומק. בברכה קובי.