ילדה בת 3.5 שאמה נפטרה לפני כשנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אני אב ל-3, הקטנה בת 3.5. אשתי נפטרה לפני כשנה ממחלת הסרטן. במהלך השנה האחרונה הילדים לוו על ידי פסיכולוגים, למעט הקטנה. באופן כללי הם מתמודדים יפה. אמא מוזכרת בכל יום, יש תמונות שלה ומשמח את הילדים לדבר עליה.... כך שמאקרו המצב סביר. לאחרונה הקטנה החלה בהתנהגות חדשה, שהיא מאוד מרגשת אבל אני תוהה אם זה בריא או איך נכון להגיב. היא משוחחת עם אמה בטלפון... שיחות ממש ארוכות. בהתחלה מאוד שמחתי וראיתי בזה דבר חיובי וטוב, כעת כשזה נמשך כל פעם שהיא רואה טלפון, אני כבר לא בטוח.... עוד מעט פרטים יש לה אח ואחות נוספים, בני 9 ו-11, אנחנו גרים במושב, המחלה הייתה ממושכת ומגיל מאוד צעיר של הקטנה האם הייתה מאושפזת תקופות ארוכות... אשמח לעצתכם. תודה, מושיקו
שלום מושיקו, השאלה שלך השאירה אותי מהורהרת, לא בטוחה. ואז נזכרתי במשהו שראיתי אתמול, כשהייתי בהלוויה בבית קברות יפה ומטופח. על יד אחד הקברים, ישב איש מבוגר, רכון אל הקבר, מרוכז מאד - כך, שעה ארוכה. לא ראיתי אם שפתיו נעו, לא הייתי קרובה מספיק, אבל התחושה הייתה שהוא מקיים איזה שיח עם המת/ה שלו, ושום דבר לא היה מוזר במראה הזה. אני מאמינה שילדתך הקטנה יודעת שאימא איננה, ויודעת - איכשהו, בדרכה - שהיא לא תחזור. ועדיין, היא זקוקה לדמות הזו, ומחייה אותה בדמיונה דרך הערוץ שבחרה. היא מנהלת את השיח הקבוע הזה דרך ערוץ קונקרטי (שפופרת הטלפון), שעם הזמן יתחלף בערוץ הרגשי-מנטלי, המשמש את כולנו בשיח עם המתים שלנו. לתחושתי, אין שום דבר מדאיג בהתנהגות הזו. ליתר ביטחון שאל גם בעצתם של המטפלים האחרים סביבך. בברכה ליאת