אחי

שלום רב אחי בן 18, רגע לפני גיוס. ידוע לנו על בעיית חוסר ביטחון שיש לו שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות שונות אך בעיקר בהתנהגות אחת שחוזרת על עצמה ומדאיגה אותנו (ובעיקר את אמא שלי) והיא שהוא לא יכול להתרחק מהבית ואני אפרט: בחופש הגדול אשתקד נסע עם חבריו לאילת וחזר אחרי יומיים הביתה בעקבות איזה עניין שהיה שם עם חבר'ה אחרים בגילו. לטיול השנתי של כיתה י"ב הוא לא הסכים לנסוע ועכשיו, ממש ברגעים אלו הוא באילת שוב עם חבריו והבוקר הוא דיבר איתנו ואמר שהוא רוצה לחזור הביתה כי לא נוח לו והוא לא יודע איך להסביר את אי הנוחות הזו (חשוב לציין כי מדובר בסה"כ בלילה אחד שהספיק להיות שם מתוך שבעה מתוכננים וכי לא היתה איזו תקרית או מריבה כלשהי שגרמו לו לסגת). הצלחנו לשכנע אותו ובינתיים הוא עוד שם. בעוד כשלושה חודשים הוא אמור להתגייס והפחד שלנו הוא שהוא לא יסתדר גם שם ושישחררו אותו על פרופיל נפשי 21 או משהו בסגנון.. היה ניסיון לפני כשנה בטיפול אצל פסיכולוג אך בשלב מסויים הוא החליט שזה לא בשבילו ושהפסיכולוג לא מועיל לו ולכן זה נפסק. מה עושים? אשמח לתגובה! תודה רבה והמשך יום טוב.

שלום שרון, הקושי שאת מתארת, יכול להיות חלק מהפרעת חרדה, וככזה, אינו מחייב הורדת פרופיל ושחרור. בחרדה אפשר וכדאי לטפל, גם במסגרת הצבא. כדי שלא יחווה אירועים טראומטיים כחייל, אני ממליצה לפנות דווקא עכשיו, טרם גיוסו, ולהתייעץ עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, שיוכל להעריך את חומרת המצב ולהציע פתרונות. יכול להיות שתחושת הדחיפות תאפשר לאחיך להגיע לפסיכולוג מתוך עמדה פחות מתנגדת, ולשקול אולי גם הסתייעות תרופתית. במקרים מסוימים, ובהמלצת אנשי מקצוע, ניתן לדחות את השרות בחצי שנה, כדי לאפשר התארגנות פסיכולוגית בעזרת טיפול. לא בטוח שזה המקרה, אך כדאי שתדעו גם על אפשרות זו. בהצלחה ליאת

היי ליאת ראשית, תודה על ההענות. שנית, בזמן שחיכיתי לתגובה ממך, אחי כבר הספיק לעלות הבוקר על טיסה ולחזור הביתה בטענה ש"לא נוח לו והוא לא יודע איך להסביר את זה". בהודעה הראשונה כתבתי לך שכבר ניסינו טיפול פסיכולוגי אך זה לא הסתדר (אם יש צורך לציין אז הוא לקוי למידה וקיבל ריטלין לא מזמן). האם יש טעם להציע לו ללכת לפסיכולוג אחר או ללכת לדבר עם פסיכולוג צבאי (קב"ן של לשכת גיוס או משהו בסגנון) טרם הגיוס? תודה והערב טוב