צאט בוואטס אפ

יש לי ילד בן 14 הלומד בכיתה ח. מידי פעם אני נכנסת בשקט ללא ידיעת בני לפלאפון שלו כדי לבדוק ולראות מהם התכנים המעסיקים אותו. יצויין כי יש קוד כניסה לפאלפון אשר גיליתי אותו במירמה. בפלאפון ראיתי סרטונים של נערה כבת 15 המצלמת את עצמה כשהיא עירומה ושוכבת על המיטה. היא נוגעת בלהט בשדיה ובאיבר מינה, תוך תנועות מגונות ומגרות. כמו כן קראתי שיחה שלו עם אחד החברים הטובים שלו שמכנה אותו מושפע . בניסיון לעשן סיגריה. להתלבש כמו סטייליסט, להתחיל עם בנות, . הוא יוצא בימי שישי בערב מעשר עד אחת בלילה עם חברים בפארק ליד הבית ושם מדברים בינהם. הוא מבטיח שהוא וחבריו אינם שותים או מעשנים. הוא מנהל שיחות בפלאפון עם נערות שהכיר בקבוצה ומכנה אותן: נסיכה , יפה שלי, . חבר אחר שלו שאל אותו: מי מנצח במכות מבינהם, ובני אמר שהחבר שלו . יש רושם שמנסה לרצות את חבריו. בפעם האחרונה כשיצא בערב שבת עם החברים אמר שאם לא היה יוצא אז חברו הטוב היה כועס עליו משום שבני הבטיח לו לצאת פעמיים בחודש. האם לספר לבני שאני יודעת מה מתרחש בפלאפון? ואז יפגע האימון, או לחכות קצת ולהמשיך לעקוב, כי הדברים לא ממש חמורים, וייתכן ובהמשך יתגלו דברים קשים יותר?

שלום, לשאלתך, זו שאלה של גישה. לתפיסתי, עצם זה שאת "עוקבת" אחריו באמצעים החודרים את המרחב הפרטי שלו כאדם וללא ידיעתו זה מצב בעייתי מאוד. אני שואל את עצמי מה מלכתחילה הביא אותך לעשות את זה? אני מקבל את זה שאפשר לחשוב אחרת, אך בכל זאת אנסה להציג לך את האופן בו אני רואה את הדברים. מצד אחד אני מבין את הקושי והדאגה. בעולם היום הילדים חשופים לתכנים ולאינפורמציה רבה שמציבה אתגר חדש בפני ההורים. ההתנהלות אל מול השפע, על כל גווניו, אינה פשוטה לא לאדם מבוגר ובטח שלא לנער בגיל ההתבגרות. לתפיסתי, מעקב שכזה אחרי הילד פוגע בו ופוגע ביחסים שלכם. כך לדוגמה, זה יכול להשפיע על האופן שבו את מגיבה ומתייחסת לבנך, את יודעת מה קורה איתו ומחכה לרגע הנכון להתערב, זה בא על חשבון תגובה הדרגתית וספונטנית שמטרה הקניית כלים להתמודדות ולא השגחה חיצונית. מעבר לזה, מצב כזה בו אדם אחד יודע על השני דברים אינטימיים ללא ידיעתו, מוביל לתקשורת לא אותנטית ובמידה מסוימת אף מזויפת. אם את רוצה לדעת מה התכנים המעסיקים אותו עשי זאת בשיחה איתו. בשיחה הוא יכול לבחור במה לשתף ובמה לא. בשיחה הוא יכול לפתח את תחושת האותנטיות שלו, את הגבולות שהוא רוצה להציב בינו ובין הסביבה שלו. זה נכון שחשיפת המעקב אחריו תעלה את משבר האמון, אבל אני חושב שמשבר האמון כבר קיים. יכול להיות שאת צודקת ושלחוסר האמון שלך יש סיבות מוצדקות מאוד. גם אז, האופן בו את בוחרת להתמודד עם חוסר האמון שלך בו לא באמת מסייע לכם להתמודד עם שורש הבעיה, עם הסיבה בגינה את לא מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו. באופן פרדוקסלי, מה שקורה לו מול החברים שלו, האופן בו הוא מאפשר להם לחדור את הגבולות שלו, לטשטש את הגבול בינו ובינם, בין רצונותיו לשלהם, קורה גם מולך. אני מבין שדברי מעט חריפים, ואני מבין שאת פועלת מתוך רצון בטובתו של בנך. זה באמת לא קל להיות הורה של נער בגיל ההתבגרות. אבל דווקא בגלל זה, אני מציע לך לחשוב שוב על האפשרויות העומדות לרשותך ועל אופן ההתנהלות שלך מולו. זה לא קל להתמודד עם זה שהילד שלך גדל לעולם פתוח בו הכל אפשרי. אך לדעתי תפקידנו כהורים הוא הקניית כלים להתמודדות, מתוך מחשבה שיום אחד הילד יצטרך לדאוג ולטפל בעצמו. בברכה קובי