מודאגת מאוד

בוקר טוב. פניתי אליכם מספר פעמים וקיבלתי תשובות, אתמצת את הרקע, אמא לילד בן 3 ובהריון נשואה 4 שנים מתוכם שנתיים של בעיות רציניות בזוגיות (עם הפוגות) עזבתי את הבית פעמיים ל-10 חודשים ופעם שנייה ל-4 חודשים, נכון להיום יש הסכם גירושין מוכן אך החלטנו לנסות שוב, ההסכם בנינו היה שנלך לטיפול זוגי שבנתיים טרם הלכנו מכל מיני סיבות שבניהן שהוא לא מאמין בזה, אני מנסה לעבוד עליו לאט לאט, כרגע אנחנו חיים כמו כל זוג ומקווה שזה ימשיך כך, אך הקשר בין הילד לבעלי מוסיף להחמיר למרות שהוא מנסה לדובב אותו, הילד לא מוכן להיות איתו בשום אופן ורק רוצה אמא ואם אני צריכה לצאת והוא נשאר איתו אז זה בכוח ובצרחות. אתמול בעלי רצה להרדים אותו כדי להיות איתו קצת אך הילד לא רצה בשום אופן ניסנו לשאול אותו למה אז הוא ענה אני לא אוהב אותך אבא אתה לא חבר שלי שאלתי אותו למה חמוד אבא אוהב אותך למה אתה לא רוצה להיות עם אבא אז הוא אמר כי הוא הרביץ לי, היינו בשוק... אמרנו לו אבא אוהב אותך הוא לא מרביץ והוא בשלו, שאלנו אותו מתי הוא הרביץ לך, הוא אמר היום שאלתי את בעלי אם הוא התלוצץ איתו במקרה בטעות.. בעלי ממש נפגע ממה שהילד אמר ואפילו עמדו לו דמעות בעיניים. אני לא יודעת מה לעשות בעלי אמר אני מפחד שילך ויגיד שאני מרביץ לו בגן או בכל מקום. אנחנו פשוט מאוד דואגים לא יודעים איך להתנהל מול הילד ומנגד מאוד כואב לי על בעלי הוא מרגיש נורא רע עם זה ומפחד להתקרב לילד. בלי שום קשר לזה לילד יש המון יקיצות בלילה עם צרחות אמא אמא וכשאביו בא אליו הוא מגרש אותו ומבקש רק את אמא. במהלך היום יש לו לפעמים גם התפרצויות של צעקות עלי שמלווה בזריקת משחקים וכו', חייבת את עזרתכם בבקשה לא יודעת איך להמשיך להתנהל עם הילד. (ידוע לנו שילד עבר טראומות מהבעיות הזוגיות שלנו יכול להיות שזו גם תגובה) יש לציין שבעלי מגיע מאוחר כל יום אז הילד מספיק אולי לראות אותו רבע שעה לפני השינה

שלום לימור, אני זוכר אותך היטב. אני שב וחוזר על המלצתי, כמה שיותר מהר לפנות לאיש מקצוע. אין פתרון קסם שמכאן יכול לפתור מצב מורכב כפי שאת מתארת. הילד מגיב לכל שאירע במשפחתך במהלך השנים, הוא עדיין צעיר ונמצא בגיל קריטי בו חלקים רבים מאישיותו מתעצבים. אני מאמין שטיפול בילד ושיקום נכון של הזוגיות שלכם יסיעו גם לקשר שלו עם אביו ובכלל. אם החסם הוא כלכלי, את יכולה לקבל טיפול דרך קופ"ח במחיר מסובסד. אני מבין ללבך ואת מצוקתך, ובאמת חושב שזו הדרך שנכון ללכת בה. קובי