מתעורר בלילות

שלום וברכה, בני בן השנה ו4 חודשים, התחיל להתעורר בלילותולבכות עד שלא מוציאים אותו ממטיתו. בלילה הראשון חשבנו שאולי הוא מרגיש לא טוב, ולכן הוצאנו אותו והוא נרדם בסלון עם אביו. בלילה השני אני הוצאתי אותו ממטיתו והוא שיחק בסלון כשעה ואז הלך לישון עם בקבוק. בלילה השלישי הוא התחיל לבכות בכי קורע לבבות מדי אחרי שהשכבתי אותו, ניסיתי להתעלם ולא להתייחס, אבל הוא לא הפסיק במשך 20 דק'. חשוב לציין, שנולדה לו אחות לפני חודש, ומטבע הדברים בעלי מבלה יותר איתו. הוא מארגן אותו בבוקר במקומי, לוקח אותו לגן ומטייל אח"הצ. בשעת ההשכבה בד"כ בעלי לא נמצא. כאשר אחותו בוכה הוא ניגש אליה ובד"כ רוצה ללטף אותה. אולי חשוב לציין, שכאשר העברנו אותו לישון לבד בחדרו לפני חודשיים, לפעמים היה בוכה לא היינו מתייחסים או מביאים בקבוק ואז היה נרגע תוך כמה דק'. הפעם הוא בוכה ולא נרגע. נשמח לדעת כיצד עלינו לנהוג?

שלום יהודית אני לא חושב שיש דרך נכונה לפעול בה. זה מאוד תלוי בהשקפת עולמכם וברגשות שהבכי שלו מעורר בכם. זה באמת לא פשוט, גם המעבר לשינה לבד וגם צירופה של אחותו הקטנה למשפחה. כאילו בבת אחת הוא נהיה הילד הגדול שנאלץ לפנות מקום לתינוקת חדשה ש"גוזלת" המון תשומת לב מאימו, משנה את ההתנהלות בבית ומאיימת על מקומו. כהורה, אני חושב שזה נפלא שהוא מלטף אותה כשהיא בוכה, אך אל תטעי, התינוקת החדשה מאיימת עליו ומעוררת בו כל מיני רגשות. ייתכן והבכי בלילה הוא תגובה לשינויים הלא פשוטים הללו. אני מבין שזה לא פשוט גם עבורכם, החודשים הראשונים עם התינוקת הם דיי קשים גם כך, להוסיף לזה את ההתמודדות איתו בלילה לא עושה את זה קל יותר. להשאיר את הילד במיטה עד שיפסיק לבכות ויירדם לבדו זו אפשרות. אני מודה שאני לא תומך בגישה הזו, אבל יש כאלו המאמינים שזו הדרך הנכונה. בכל מקרה, התנאי להצלחה בשיטה הזו הוא התמדה שיטתית לאורך זמן. זה לא מתאים לכל אחד, כך שאם אתם חוזים מראש שלא תעמדו בזה אני לא חושב שיש טעם להתחיל או לנסות את השיטה הזו. אני מאמין, שכמו אצל מבוגרים כך גם אצל ילדים, יש תקופות בחיים שרמות המתח והחרדה הן גבוהות יותר ולכן פוגעות בתפקודים ובהרגלים היום יומיים (והליליים...). אני חושב שלאור כל השינויים הקריטיים שבנך חווה, אין צורך להיות נוקשים איתו. אם הוא זקוק למגע כדי להירגע אני בעד לתת לו את המגע הזה. להקפיד ולהפגין את האהבה שלך כלפיו. למרות הקושי, העומס והמחסור בשעות השינה רצופות כדאי לנסות ולהחזיר כמה מההרגלים הישנים לשגרת יומו. אולי לפנות אחה"צ אחד לבילוי משותף איתך? צריך הרבה סבלנות, אך עם הזמן אני מאמין שדברים יסתדרו בהצלחה ומזל טוב קובי.