גמילה מחיתולים

שלום, בני בן שנתיים בדיוק. ילד שלישי במשפחה, מאוד מפותח התפתחותית ומילולית.לפני גמילה מחיתולים לאחר שהראה סימני בשלות. הגמילה התקדמה מצויין ותוך כשבוע הגיע למצב של שליטה כמעט מלאה בפיפי, ביקש לבד ללכת ואפילו התעורר יבש משנת הצהריים והלילה. (קקי הוא לא עשה בשירותים בכלל. תמיד בתחתונים) לאחר שבועיים כאלו הוא הפסיק לבקש פיפי אלא לעיתים רחוקות (אחת לכמה ימים או בערב, בשעת ההשכבה כשהוא רוצה למרוח את הזמן לפני השינה). מאז ועד היום, הוא כמעט ולא יוזם הליכות לשירותים. כל עוד הוא בגן זה עובד כי יש מסדרי פיפי ואין פספוסים, אבל בבית, אם אני לא לוקחת אותו מיוזמתי לשירותים הוא פשוט עושה פיפי בתחתונים. זה יכול להיות גם ארבע פעמים באחר צהריים אחד. התייעצתי עם הגננת ומכיוון שהיא לא רואה את הבעיה היא לא מציעה להחזיר לו את הטיטול. אני יודעת שאני לא אמורה להחזיר אותו אחורה, אני גם מבינה שהוא מודע לצרכים כי עובדה שבזמנים מסויימים הוא כן יודע לבקש, אבל המצב הנוכחי של פספוסים כל הזמן גם לא נראה לי תקין. אז חוץ מלקבל עלי אחריות מלאה לפיפי שלו (שזה בעצם המצב כרגע) יש דרך לתקדם עם הגמילה הזו? או להחזיר טיטול? אשמח לעצתכם. תודה

שלום גל, במקרים רבים, תהליך הגמילה אינו תהליך לינארי, יש כמה צעדים קדימה וכמה אחורה. בכל מקרה, לדעתי מהרגע בו הוחלט להתחיל בתהליך ובפרט אם הילד בשל (שבועיים של הצלחה מלמדים על הבשלות) אסור לחזור לאחור, כלומר השום אופן לא להחזיר את הטיטול. אני מבין את המטרד שבהחלפת בגדיו, את המבוכה נוכח "חוסר הצלחתו". אני מעלה השערה, לפיה עשיית הפיפי במכנסיים מעניקה לבנך תשומת לב רבה (ורגרסיבית) שבעצם הופכת לרווח משני ממנו קשה יותר להיגמל. לכן, אם יש שיטה שעובדת בגן, לפחות בפרק זמן הקרוב, אני מציע לפנות אליו ולקחת אותו לשירותים. לחזק אותו על ההצלחה ולהגיב בסבלנות לפקשושים שיהיו. אני מניח שבמצב בו הילד בשל, ועיקר תשומת הלב מתקבלת על הצלחה, הוא יוכל להיפרד ביתר קלות מהרגליו הנוכחיים. קצת סבלנות וגם הגל הזה יעבור. בהצלחה קובי