ילד שרוצה שההורים ימותו

בני בן 5.5 (עם ADHD וייתכן שגם עם הפרעת תקשורת קלה), ולאחרונה התחיל לדבר על כך שהוא רוצה להיות בלי הורים (כי אז אפשר לחיות בבית בלי חוקים). פעם הוא גם אמר לי שתכנן עם ילד אחר בגן שהם יהרגו אותנו (ההורים שלו) ואז הוא ילך לחיות אצל ההורים של הילד השני. האם אלה מחשבות סבירות בגיל הזה? או איזושהי פתולוגיה?

שלום יעל, האינפורמציה שיש בידי אינה מספיקה כדי שאוכל לענות באופן אחראי ומקצועי על השאלות שאת מעלה. אני יכול לתאר לעצמי עד כמה זה כואב לשמוע שלילד שלך יש מחשבות כאלו. פנייתך מעלה בראשי הרבה שאלות כמו איך אתם מרגישים מול האמירות הללו? איך אתם מתמודדים עם זה? ומה זה עושה לכם כהורים? (אני שואל ברבים, אך כמובן שיתכן וזה מעלה אצל כל אחד מכם תחושות ומחשבות שונות). ילדים בגילו עדיין לא מבינים באופן עמוק את משמעות המושג מוות, לכן אני נוטה לחשוב שהמשאלה הזו באה לבטא משהו שהוא מרגיש.. כפי שאת מצינת, יתכן וזו משאלה לחופש, לגבולות פתוחים וכד'. באותה מידה ייתכן שזהו ביטוי משחקי שמושפע מתכנים רבים אליהם ילדים בגילו נחשפים. כמו שצינתי, מכאן אין לי תשובה האם זה פתולוגי או לא, לשם כך יש לערוך בדיקה מדוקדקת יותר שלוקחת בחשבון אספקטים שונים ורחבים יותר. אני מציע לכם לנסות ולהקשיב למנגינה שבה נאמרו הדברים, האם הוא אמר זאת בזעם רב, בצחוק, בעצב וכד'. אני חושב שהבנת המנגינה יכולה לסייע לכם להבין מה הילד מנסה לומר. בנוסף הייתי מנסה להבין האם הילד נחשף למוות או לאמירות כלפי המוות בקרב ילדים או מבוגרים שבסביבתו. אם את מוטרדת מאוד מהאמירות האלו, ויש לך הנחה שהאמירות האלו מצביעות על משהו לא טוב שקורה עם הילד, לכי עם האינטואיציות שלך. שיחה של הילד עם גורם טיפולי מקצועי יכולה לעזור ולהרחיב את התמונה. כמו כן, אם אתם מרגישים שאינכם יודעים כיצד להגיב ולהתייחס לאמירות שלו, אולי כדאי לפנות להדרכת הורים קצרה. את מוזמנת להמשיך ולעדכן קובי.