גמילה מטיטול- פחד מצואה

היי, הילדה של בת שנתיים ו- 4 חודשים. התחלנו בגמילה לפני כחודש והיא גמולה לגמרי (בשעות היום). עם הפיפי אין לנו כל בעיה והגמילה הייתה ממש חלקה. החלק הבעייתי מגיע עם הצואה... היא נלחצת מאוד מהצואה שלה ולא רוצה להוציא אותה החוצה ,שאלתי אותה אם היא מפחדת והיא אמרה שכן. היא גם מודיעה מדי פעם לי ולעצמה שאין מה לפחד מהצואה. אבל המצב הפך להיות בלתי נסבל. מאחר וכל פעם שיש לה צורך להוציא היא מריצה אותי ואת אבא שלה כל 2 דקות לשירותים, ולא תמיד עושה. ואם היא כבר עושה, זה בבכי קולני, קפיצות עם הישבן על הישבנון שלה, וסימני לחץ ומצוקה מצידה. ניסינו לספר לה סיפור, לשיר לה שירים, להראות לה סרטונים באייפון . ניסינו להתעלם ולהיות סבלניים ככל שניתן. ובסופו של דבר גם מצאנו את עצמנו כועסים עליה מתסכול. אנחנו די אובדי עצות וכבר לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. נשמח לכל עצה . תודה מראש

שלום רותי כמו שאת מבינה, תהליך הגמילה מצריך הרבה סבלנות מצד ההורים. בניגוד לשתן אותו היא צריכה ללמוד לזהות ולעצור, הוצאת הצואה זהו תהליך אקטיבי בו הילדה צריכה לבצע פעולה על מנת שיצא. לכן, לרוב ילדים לא נגמלים מפיפי ומקקי באופן זהה. כפי שבתך היטיבה לספר לך, במקרים רבים הקושי לעשות קקי בשירותים או בסיר בא על רקע של חרדה. החשש יכול לנבוע מגורמים שונים, כמו תחושה שהקקי הוא חלק מהגוף היוצא ממני החוצה, תחושה מבהילה ומעוררת חרדה שדברים נוספים עלולים לצאת מהגוף. במקרים אחרים הפחד יכול להיות תוצאה של חוויה לא נעימה, כאב או פצע באזור או אפילו רעש הקקי במים. כתבת שכל שתי דקות היא "מריצה" אתכם לשירותים, ואני מציע לחשוב על תהליך הדרגתי. תחילה לשהות לצידה בכל פרק הזמן, ולאט לאט בהתאם לרמות המצוקה שלה להתרחק, תחילה לנקודה בה יש לכם קשר עין איתה ובשלב אחרון להשאיר אותה לבד. בנוסף, אפשר קצת לקשט את השירותים ולהפוך אותם למקום ידידותי יותר לילדים. זה תלוי בהשקפה שלכם, אבל אפשר גם להציע לה לנסות להשתמש בסיר. אצל חלק מהילדים זה נחווה כפחות מאיים. אחרי שהיא מצליחה, נסו לתגמל אותה ולחזק אותה על שהצליחה. בכל מקרה, כפי שאתם כבר מבינים התהליך דורש הרבה סבלנות והתגברות על התסכול שעולה בדרך. כמובן שאין קיצורי דרך ועם הזמן היא תתרגל לרעיון והמצוקה שלה תלך ותפחת. העובדה שהיא הצליחה להיגמל מפיפי מעודדת מאוד, קצת סבלנות והיא תשלים את התהליך כולו. בהצלחה קובי