הילד מדבר על המוות ורוצה....

הי ליאת, שוב אני.. :-) הילד (5 וחצי) רוצה שניקח אותו לראות "איפה דודה *** גרה", שבכל מקרה אחר זה סביר והגיוני, אבל (את יודעת) אחותי "גרה" בבית העלמין.... האם לדעתך יהיה נכון לקחת בגילו לבית קברות? ואם כן, מה אומרים? איך מסבירים? אני לא בטוחה שהוא מבין את המשמעות של מוות ובית קברות. אני חושבת שזה מוקדם מדי.. תודה..

היי, אני מאמינה בכל לבי (וגם נוהגת כך עם ילדי המשפחה שלי) שכמה שיותר מוקדם יותר טוב. למעט טקס הקבורה (שאינו נעים לאף אחד מאיתנו), בית קברות הוא מקום נעים, לרוב אסתטי ושליו. ילדים המצטרפים להוריהם לביקורים בבית הקברות, מקבלים את קיומם כעניין טבעי מאד, וההבנה לגבי משמעותם האמיתית מגיעה בהדרגה. אישית, איני אוהבת ביטויים "מרככים" כמו "הדודה גרה כאן...", שהרי רק אנשים חיים גרים איפשהו, והשאר אינם. גופם נקבר בבית הקברות, מאחר שאינם מרגישים דבר. הייתי אומרת משהו כמו "הדודה שלנו מתה ממחלה קשה, ויש לה קבר בבית הקברות, אליו אנחנו הולכים בכל פעם שאנחנו רוצים לזכור אותה. בית הקברות הוא מקום יפה עם צמחייה ושקט וציוץ ציפורים, ויש שם הרבה קברים של הרבה אנשים אחרים. בפעם הבאה שנלך לשם, תוכל להצטרף, אם תרצה, ולראות את הקבר עם השם שלה"). אוכל לומר לך שילדי המשפחה שלי לוקחים חלק בעבודות הטיפוח והגינון, משקים את הצמחים עם הצינור, ורואים את הביקור המשפחתי בבית הקברות כידידותי ואפילו נחמד (ככל שזה יישמע מוזר). אם תרצי, נוכל לדבר על כך עוד, גם בטלפון. בשמחות ליאת