שתי שאלות לגבי ילדיי

שלום רב , אשמח אם תוכלי לתת לי הכוונה לגבי קושי מסויים עם ילדיי, כיצד להתנהג וכו' השאלה הראשונה : בני הבכור בן שלוש ושלושה חודשים מזה כחודש מסרב בבוקר לצאת מהבית וללכת לגן וגם שם בוכה כשאני יוצאת ונרגע אחרי דקה , לדיברי הגננת לא רואה בגן קושי מסויים , משחק ונהנה , לפעמים שקט אבל כנראה בגלל שהוא הכי קטן בגן, יש לציין שמדובר בילד מאוד חכם אך רגיש מעט מפונק ,ניסיתי לדבר איתו ערב לפני איך נפרדים בבוקר ושיקבל מדבקה אם יעשה זאת בצורה בוגרת אבל זה לא עוזר , מה לדעתך אני יכולה לעשות על מנת להקל עליו ועליי את פרידות הבוקר? השאלה השנייה : בני בן השנה , ילד נמרץ וחביב אך כשאינו רוצה משהו או כשהוא רוצה שירימו אותו רוטן ועושה פרצוף עצבני , הילד ממש מתנהג כאילו הוא כועס וזועם, כיצד עליי להכחיד התנהגות זאת ,האם לתת לו להבין שזה לא מפעיל אותי כדי שלא יפתח התנהגות זאת או שמא עליי ללהיענות לו מיידית? סליחה על האורך בתודה מראש אביבית

שלום אביבית, העובדה שבנך נרגע מיד כשאת עוזבת את הגן יכולה להעיד על כך שה'הצגה' מיועדת כלפייך, ואינה בהכרח עדות לכך שרע לו בגן. יתכן שזה קשור לכך שאת בבית עם אחיו הקטן וגם הוא רוצה... אולי יהיה לו קל יותר להגיע לגן עם אבא, סבתא, או מישהו קרוב אחר, ממנו קל יותר להיפרד. אם אין ברירה ורק את יכולה להביא אותו אל הגן, הסבירי לו בקצרה שמעתה תיפרדו בפתח הגן בזמן קצר, כדי לא להקשות עליו. שבחי אותו על כך שהוא גדול ומתגבר, גם אם הוא בוכה. זכרי שה'פרס' והשבחים הם על המאמץ שלו וההתגברות, ולאו דווקא על כך שאינו בוכה. לגבי בנך הקטן, כדי להכחיד את ההתנהגות, דאגי לכך שמבחינתו לא יהיה לה כל תגמול. נסי להרים אותו ולהקדיש לו את מרב תשומת הלב כשהוא חמוד ומשתף פעולה, וצמצמי את תגובותייך למינימום כאשר הוא זועף. עם זאת, זכרי שמדובר בתינוק, שרפרטואר התגובות הרגשיות שלו עדיין מצומצם ובסיסי מאד. היענות מהירה למצבים של אי נחת, יכולה להביא דווקא להתנהגות רגועה ונינוחה, ולתחושת ביטחון ואמון בעולם. בברכה ליאת