התייעצות

הי ליאת הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתך בנושא שלא קשור באופן ישיר לילדים... אכבד מאוד אם תחליטי לא להעלות את ההודעה או לא להגיב לה. האם את חושבת שמישהו שלא מאוהב בבחורה כרגע, יש סיכוי שיתאהב בה בשלב מאוחר יותר? אני מדברת על בחור בן 39 בערך, גרוש +2. אני מאוד מאוהבת בו. יש ביננו תקשורת טובה, אני לא בטוחה שהוא עירני לזה. יש לנו הרבה דברים דומים. הצעתי לו קשר רציני, אך הוא סיפר שהוא עדיין בטראומה מגירושים לפני כשלוש שנים ולא מעוניין בקשר . כולם אומרים לי שאם הייתי הטיפוס שלו,הטראומה שלו לא היתה מפריעה לו להשיב בחיוב.ושאין שם לגמרי סיכוי. לגמרי לא חכם מצידי להישאר מאוהבת בו מכיוון שזה לא מאפשר לי לחפש מישהו שבאמת רוצה אותי. אך מצד שני קשה לי מאוד לשחרר. יש בי תקווה (מאוד לא מציאותית כנראה) שביום מסויים הוא יתחרט ויתאהב בי.יראה כמה שאנחנו מתחברים וכמה יכול להיות לנו כיף ביחד. מאוד נעים לי לדבר איתו, וממש מתחשק לי לשתף אותו בדברים, אך אני לא עושה זאת. אגב,זו פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה. אנחנו עובדים ביחד וזה מקשה עלי להתנתק ממנו. אני סובלת מזה, אך לא מצליחה כבר כמה חודשים להניח ולהתייחס אליו כאחד העובדים. להפסיק לחשוב עליו, להפסיק לדבר איתו במחשבות ולשכנע אותו שהוא מפספס ..... אשמח לשמוע את דעתך /עצותייך. שרון.

שלום שרון, אני מאמינה שבאהבה אין נוסחאות או חוקים שרירותיים. זה נכון שבדר"כ ההתאהבות 'תופסת אותנו' גם כשזה לא בדיוק מתאים, אך זה נכון לא פחות שיש משמעות גם לעיתוי. בקיצור, קשה להשיא עצות בעניין כה מתעתע ורגיש. לדעתי, זה אחד המקרים בהם אפשר להחזיק במקל משני קצותיו: להמשיך בחייך, לצאת ולפגוש אנשים חדשים, ולשחרר ככל יכולתך. ומנגד, לקוות שעמיתך לעבודה יגלה כמה את נהדרת. אם עד אז כבר לא תהיי פנויה - זה לא יכאב, ואם כן - יהיה סבבה. אם התקווה והציפייה משתקים אותך מלחיות את חייך - הייתי מציעה להיעזר בטיפול פסיכולוגי, ולבחון שמא 'נפלת' לדפוס הבעייתי של התאהבות בבלתי אפשרי, כדרך להימנע מקשר. בברכה ליאת