שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת, אני בת20 פלוס ולאחרונה התעורר בי רצון לקחת מוצץ. בעיקר שאני רוצה ללכת לישון ומנסה להירדם, אבל לא רק. אני מתביישת מאוד לשאול את זה למרות הידיעה שאת לא רואה אותי ולא יודעת מי אני.. אני יודעת שזה ממש ממש מטורף. את יכולה קצת להסביר לי על זה? אני מפחדת שאני משתגעת
היי נראה לי שהרצון הזה, פשוט משקף רצון מאוד חזק שמשהו חיצוני ירגיע,אולי כי התחושה הפנימית היא שאין יכולת לעשות את זה לבד (ממש כמו תינוק..) או אפילו שאמא תרגיע, ותיתן את המוצץ המרגיע. אני לא מקצועית, אבל לא חושבת שזה מבטא שיגעון, אלא רצון חזק למישהו שיכיל, שירגיע, שיחבק, מישהו שיתמוך ברגעים קשים. רצון טבעי מאוד, ואנושי מאוד. לדעתי ומניסיוני, זה קורה בתקופות של משבר או קושי. אני ממליצה לך פשוט לחפש את מה שמרגיע, מה שעושה טוב, גם אם הוא לא רצוף כמו אמא ליד (כמו שלעיתים יש לתינוק). חברה טובה שאפשר קצת לקטר לה והיא תחבק. בן זוג, אם יש מישהו מהמשפחה. מבחינת שינה - אני גיליתי שרדיו עם מוזיקב שקטה מרגיע אותי קצת, אני מכוונת לשעה של נגינה ואחר כך זה נעצר . מקווה שתמצאי את הדרך הטובה לך. שרון
שלום רב, כבר נתקלתי בצורך הזה אצל בוגרים, ובדר"כ לא היה בכך כדי להעיד על שיגעון, אלא על הרצון למצוא נחמה והרגעה בתוך מציאות כאוטית ובהיעדרן של דמויות מכילות ומרגיעות (כפי שהציעה שרון). מציעה לך להניח ל'בהלה' מפני המוצץ, ולהתמקד דווקא במצוקה שנחה תחת הצורך הרגרסיבי הזה. טיפול פסיכולוגי יכול לשמש מרחב מכיל, אמפתי ומגונן, שגם ייתן מענה לצורך שלך להבין. בהצלחה ליאת