התמודדות בחברה

שלום ליאת, יש לי ילדה בכיתה ב' שבגדול מסתדרת בחברה בסדר. אך לאחרונה היא חוזרת הביתה מלאה בתסכולים שמקבלים ביטוי בהתקפי זעם כיוון שמציקים לה : לוקחים לה את המחברת באמצע השיעור, לוקחים לה עבודת יצירה שהכינה ,שוברים לה עפרונות וכד'. כשאני מבקשת שתפרט לי ושואלת אותה אם היא לא מצליחה להלחם על הדברים שלה ( בלי שיפוט כמובן) היא אומרת לי שהיא לא מצליחה והם חזקים ממנה ואם היא כבר מחזירה אז תמיד המורים מאשימים אותה . דבור עם המורה בנתיים לא עזר. השאלה שלי היא איך אני נותנת לה כלים להתמודד עם הדברים האלו? ,איך אני נותנת לה כלים להתגונן בלי אלימות ?. אני יכולה להתקשר להורים, יכולה לדבר שוב עם המורה .השאלה אם ההתערבות שלי טובה בשבילה או ההפך אני צריכה לתת לה להתמודד בדרך שלה ? תודה מראש, הילה.

שלום הילה, את מתארת תמונה לא פשוטה בכלל, של ילדה הנתונה כרגע במה שנראה כמו חוסר ארגון כללי. מאד חסרה לי תגובתה של המורה, והאופן בו היא רואה את הדברים. מורות רואות בדר"כ את מה שלנו, ההורים, קשה להבין או לדעת. כדי להעריך נכון לאן לכוון את מאמצי ההתערבות עלי לשמוע עוד. ככלל, ילד אמור להיות מוגן בביה"ס מתופעות של גניבה או פגיעה ברכוש. בתך מתקשה כרגע לשמור על עצמה ועל הציוד שלה, והשאלה המרכזית היא האם היא קרבן חסר ישע (במקרה כזה חייבת לבוא התערבות) או מעורבת/יוזמת אינטראקציות בעייתיות עם הילדים. בכל מקרה, נדמה לי ששווה לעזור לה להתארגן בצורה יעילה יותר, להחזיר את כלי הכתיבה לקלמר סגור ונוח לשימוש, לעקוב אחר הסדר והארגון בילקוט, וכל זאת - לא ממקום נוזף, אלא מתוך כוונה לסייע בהתייעלות. בברכה ליאת