בן שלוש וחצי (כמעט), משחק עם חבר עיקרי שמשפיע לרעה

שלום ליאת. בננו הבכור בן שלוש וחמישה חודשים, התחיל השנה גן עירייה. הוא מאוד עדין, חיובי, אוהב לחלוק, ילד מאוד אהוב על הבריות, בעל שפה עשירה ושמחת חיים. יחד עם זאת, כאמור, הוא עדין ביותר, לרוב אינו האמיץ, המוביל, אלא הספקן, החששן והמובל. מתוך שלושים וחמישה הילדים בגן, בננו חוזר ומספר לנו שהוא משחק עם אותם שלושה ילדים, כשהעיקרי ופעמים רבות היחידי הנבחר הוא רק אחד מהם. לאחרונה הבנו ממנו שאותו חבר מכה אותו מפעם לפעם, וכשיזמנו מפגש עם החבר ועוד שלושה חברים מהגן, הבחנו בכך שלפני שאותו חבר הגיע, בננו שיחק בשמחה רבה עם יתר החברים, אך כשהחבר הקרוב הגיע, המשחק הפך למתוח וקונפליקטואלי. בננו בכה כשלוש פעמים במהלך שעת המפגש המשותף, והתלונן על כך שאותו חבר העליב אותו, שיקר, לא חלק איתו, וכו'. הכרנו מעט יותר את הדינמיקה המשפחתית בבית החבר, וגילינו שלטעמנו מפנקים אותו מאוד, ולא מתעכבים איתו על ערכים שלנו מאוד חשובים (כמו לחלוק, לא להכות, ובאופן כללי לא לחשוב שאתה מרכז העולם רק בגלל שאתה חמוד...). זה כמובן מורכב הרבה יותר ממה שניתן לדבר כאן, אך החשש הגדול שלנו הוא שהאינטראקציה הבעייתית עם אותו חבר לוקחת חלק נכבד מיומו בגן, גורמת לו לא להתקשר לחברים פוטנציאליים חיוביים אחרים, ועם הזמן עלולה לבודד אותו. אני עצמי עברתי חרם קשה בילדותי, ואני חרדה שההיסטוריה תחזור על עצמה אצל בני. בשל כך, אני עם היד על הדופק ומנסה כבר בגיל הצעיר הזה להקנות לבני מיומנויות להתמודד עם סיטואציות כאלה, ולהכווינו לשחק עם חברים אחרים שנעים יותר בחברתם. שאלתי היא - איך אפשר לעשות זאת בלי לגרום לבני לעוול? איני רוצה שירגיש ייסורי מצפון כשהוא משחק איתו "למרות מה שאמא המליצה", ויפתור זאת על ידי הסתרת המידע ממני. אבל אני בעיקר רוצה שחוויתו היומיומית בחברת ילדים אחרים תהיה חיובית ככל האפשר. אנחנו מנסים להעלות את ביטחונו העצמי, ולהעצימו. אשמח לשמוע את דעתך. סליחה אם הארכתי יתר על המידה. תודה רבה.

שלום טל, בגיל הרך הקשרים החברתיים עדיין לא יציבים, והבחירות נעשות עפ"י צרכים רגשיים ולאו דווקא עפ"י קריטריונים ערכיים. כהורים, יש לנו מידה של שליטה על האינטראקציות החברתיות של שעות אחה"צ, אך לא על אלה שבגן. ממליצה לך בחום להניח לבנך לנהל את חיי החברה שלו כרצונו, ולא להשליך עליו צללים מעברך. המשיכי להשקיע בחיזוק הביטחון שלו, ולסמוך על הכוחות והכישורים שלו. זכרי שהחינוך והערכים שאת נותנת לו בבית הם אלה שיקבעו איזה חבר/אדם הוא יהיה, ולאו דווקא המפגשים החברתיים שלו בגן הילדים. בברכה ליאת