איך מספרים על ניתוק קשר במשפחה?

שלום רב, מזה כבר חצי שנה שהקשר בין הוריו של בעלי לביננו מנותק. בני הבכור בן ה 5 מדי פעם מזכיר אותם ושואל מדוע אנו לא רואים אותם. אציין שמאז שאני מכירה את בעלי הקשר היה מתחדש ומתנתק מסיבות שונות ומטענים של שנים שאף פעם לא גישרו עליהם באופן רציני. במהלך התקופות בהן היה קשר, בני, הנכד הראשון (מבין שלושה נכדים בשנה וחצי האחרונה) קיבל יחס מפנק ואוהב. כל תקופה כזו היתה למשך חצי שנה ומעלה ואז שוב התנתק הקשר. התרעתי וביקשתי מהסבתא שלא להתנתק מהילד, על אף היחסים הטעונים שלה עם בנה, מאחר והוא מבין ושואל שאלות,עם זאת היא בחרה שכן להתנתק,בטענה שאם הקשר עם בנה אינו טוב אז היא מוותרת על הנכד שלה. כך אף עשה הסבא. במהלך ניתוק הקשר נודע לנו שהם נסעו לחו"ל לחופשה קצרה. למעשה מאז, בכל פעם שהילד שואל מדוע אנו לא נפגשים איתם, אנו עונים שהם עדיין בחו"ל למרות שהם כבר בארץ. באחת הפעמים בני אף האשים את עצמו ואמר "התנהגתי לא יפה פעם אחרונה לסבתא, אני מבטיח שלא אעשה זה שוב, אני רוצה להגיד לה". אנו אובדי עצות ולא יודעים אם צריך לספר לילד את האמת, ואם כן, אז מה אומרים??? אודה לקבלת עזרה.

שלום ליאת, עצוב לקרוא על נתק משפחתי כזה, שבוודאי מכאיב מאד לכל הצדדים. מקווה בשביל כולכם שתצליחו לגשר על תהום הכעס והכאב בהקדם. לגבי בנך בן החמש, הפרידה מהסבים היא אובדן של ממש, וחשוב להבהיר לו שלא מדובר במשהו שעשה או לא עשה. הגם שהמלצתי הגורפת היא להימנע מסודות במשפחה, לא מוכרחים לומר לילד כה קטן את הדברים באופן כה חד ובוטה, ורצוי לרכך. אפשר לומר משהו על כך שסבא וסבתא יישארו רחוקים מאיתנו לזמן מה, ושאתם בטוחים שיוכל לראות אותם שוב בעוד כמה זמן. אם ישאל למה, תוכלו לומר שכרגע אין אפשרות להיפגש איתם, כי הם רחוקים. כך אינכם משקרים (הריחוק הנפשי יכול להיות מכביד בהרבה מהריחוק הגיאוגרפי), אך גם שומרים עליהם זמינים עבורו, לפחות במשאלה. בברכה ליאת