גמילה מחיתולים בלילה

שלום רב! ביתי בת שנתיים וחצי. התחלתי את הגמילה מחיתולים כשהייתה בת שנה ו-8, לאחר שהראתה מוכנות לכך, בשיתוף כמובן עם מטפלת המשפחתון. התחלתי גמילה הדרגתית, רק בשעות עירות, אח"כ המשכתי גם בשנת צהריים ולילה. המצב כיום הוא שהיא גמולה לחלוטין וכמעט שלא מפספסת כלל, חוץ מהלילה. לאורך כל תקופת הגמילה, אין מגמת שיפור משמעותית בלילה: לפעמים מתעוררת יבשה ולפעמים רטובה ובתקופה האחרונה לאור ניסיונות שונים לשפר את המצב, חלה אפילו הידרדרות. הניסיונות שעשיתי עד כה: הפסקת מים בלילה תוך כדי שיחה, הסבר והסכמתה לכך. לאחר מכן, תוכנית חיזוקים עם מדבקות, לאחר מכן תוכנית חיזוקים עם התייחסות רגשית חיובית גדולה מאד. לאחר מכן, לקיחתה תוך כדי שינה לשירותים. (זה הניסיון היחיד שהוביל לשיפור, אבל הבנתי שזה צעד לא נכון וברגע שהפסקתי, חזרה ההרטבה). והניסיון האחרון והארוך, לצמצם התייחסות לעניין הגמילה. ניסיון זה הוביל להידרדרות קשה, וכל לילה היא קמה רטובה. יש לציין שמדובר בניסיונות שעורכים כבר חודשים רבים... אנחנו ממש חסרי אונים ולא יודעים מה עוד לעשות כדי לשפר את המצב. אשמח לעצתך. לירון

שלום לירון, את מדברת על "חודשים רבים" של ניסיונות לגמילת לילה, ואני רוצה להזכיר לך שיש הרבה ילדים שרק מתחילים את הגמילה בגיל זה. יש פער טבעי בין היכולת לשלוט בפיפי ביום לבין היכולת להתאפק גם בלילה. לרוב הילדים זה אכן לוקח יותר זמן. למה הייאוש הזה? למה תחושות חוסר האונים? תני לה ולכם זמן עד האביב. עד אז - תחתוני לילה. ממש לא נורא. היא עוד קטנה... בהצלחה ליאת

היי ליאת, מאז תגובתך לשאלתי, קיבלתי את עצתך והתחלנו לשים לביתי (בת 2.5) תחתוני לילה. נראה שהיא הגיבה לזה טוב. אין חוקיות: לפעמים הוא ספוג ולפעמים מרגיש כמו פעם אחת של פיפי. בכל אופן, קרה דבר מאד לא צפוי. כשבועיים לאחר שהחלנו עם תחתוני הלילה, התחילו 'פספוסים', הרטבות רציניות במהלך היום. חשוב לי לציין שזו ילדה שגמולה לחלוטין במהלך עירות (כולל שנ"צ) כ-8 חודשים אם לא יותר.... כיום מה שקורה הוא שהיא מתאפקת ומסרבת ללכת לשירותים, גם כשברור על פי תנועות הגוף שיש לה פיפי\ קקי. היא טוענת שאין לה, ואחרי זמן מה עושה ברצפה. גם בשנ"צ פעמים רבות היא מתעוררת עם פיפי ולפעמים עם קקי. מלבד השבועות הראשונים של הגמילה, לא היו כלל תופעות כאלו. יש לציין שאין שום שינוי במשפחה או במסגרת בה היא נמצאת. האם תוכלי לעזור לי להבין את שאירע ולחשוב מה רצוי לעשות כדי להחזירה לעשיית הצרכים בשירותים? נ.ב מה שניסיתי עד עכשיו: בהתחלה הייתי נכנסת איתה למאבקי כוח: יש לך, אין לי, תלכי, לא בא לי וכו'...זה לא היה יעיל ורוב הפעמים הפסדתי במאבקים. בשלב הבא ניסיתי שיטה של מעט דיבורים והרבה עשייה. כשזיהיתי שיש לה פיפי, הייתי אומרת "אני רואה שיש לך פיפי" ונותנת לה יד או במקרים של התנגדות מרימה אותה ולוקחת אותה לשירותים. גם לא יעיל, כי בפעמים שאני לא מזהה, או בשנ"צ היא עושה ברצפה.