קשי בהסתגלות לגן

בני בן שנתיים וארבעה חודשיים . עד לפני חודש וחצי היה איתי בבית. ילד חכם ומפותח מאד לגילו. מדבר המון, סקרן , שואל שאלות כל הזמן. זוכר המון פרטים ואירועים, חד אבחנה , זוכר ספרים. ורגיש מאד למצבים חברתיים. לפני חודש וחצי הכנסנו אותו לגן אנתרופוסופי באזורנו. אני מוטרדת מהקשיים שהוא מבטא. מבחינת הגן הכל בסדר, הילד אמנם בוכה , אבל הגננות אומרות שהוא נרגע מהר, ומשתתף במהלך היום. אבל הילד מתחנן כל בוקר לא ללכת לגן בכל דרך שעומדת לרשותו. מנסה כל בוקר לשכנע אותנו לעשות פעילויות אחרות, ללכת למקומות אחרים, בוכה מכל סימן של יציאה מהבית , לבוש, נעליים. אומר שוב ושוב שקשה לו , שהוא עצוב כשאני הולכת. לפני שהוא נרדם בלילה, הוא פתאום אומר בשקט בלי קשר לכלום, שעצוב לו בגן והוא רצה אותי והוא בכה. מצד אחד הגננות אומרות שהכל בסדר, אבל לא מרגיש שהכל בסדר. נראה לי שהוא ממש חרד מהגן. שהוא קולט הרבה, ולא מסוגל להבין את מה שהוא רואה.אולי הוא רואה תקשורת קשה יותר ממה שהוא רגיל לראות בבית , וזה מפחיד אותו. איסורים שהוא לא רגיל אליהם. בינתיים אנחנו מחכים שהוא יסתגל , אבל נראה שהמצב לא נפתר מעצמו, ואולי אפילו מחמיר. אני לא יודעת איך אני יכולה לעזור לו. אני מרגישה שאנחנו במבוי סתום . מה עושים ?

שלום הילי, חודש וחצי זה לא הרבה זמן, כשמדובר בתהליך קליטה ראשוני בגן הילדים. מלבד היותו "חדש" בגן, כדאי לזכור שהשבועיים האחרונים התאפיינו במזג אוויר קשה, שמשפיע מאד על האטמוספירה בגנים: אי אפשר לצאת לחצר הגן הרטובה והבוצית, והילדים (חלקם מצוננים או בעוררות יתר) סגורים יחד בגן למשך שעות רבות. כשהמצב הזה נמשך לאורך זמן, הילדים והגננות "מטפסים על הקירות". זה בהחלט לא קל, והאווירה המתוחה והרוגשת עלולה להכביד על הילד שלך, שקשה לו מלכתחילה. בואי נקווה שהשבוע יהיה קל יותר. אם יש באפשרותך לקצר עבורו את שעות השהות בגן - מה טוב. זה תמיד מומלץ בעיני בשבועות הראשונים, בהם הילד משקיע אנרגיה נפשית עצומה. עוד קצת סבלנות... ליאת