דיכאון אצל ילד בן 6?

שלום בני בן 6 , הוא יליד נובמבר לכן החלטנו בשיתוף עם הגננת להשאיר אותו שנה נוספת בגן. הוא מאוד חכם ורגיש ועם זאת גם עקשן ומתוסכל מאוד כשלא מצליח לו משהו שהוא עושה (פרפקטציוניסט). בחודש האחרון הוא החל להתלונן המון שמשעמם לו (משעמם לו בגן, המשחקים משעממים , הטלויזיה, וכו) , הוא בוכה כמעט כל ערב לפני השינה ואף החל לומר בשבוע האחרון משפטים כמו: חבל שאני קיים... אני מאוד מודאגת מהמצב המתתפתח ורוצה לעזור לו , אני מרגישה שזו הייתה טעות שלא להעלות אותו לכיתה א' וזה חלק מהסיבה להרגשה הכללית שלו. התחלתי ללמד אותו לקרוא וזה מאוד משפר לו את מצב הרוח ומעניין אותו. בנוסף, הוא מאוד לא אוהב את החורף,וכל הזמן מברר מתי יגיע הקיץ (הוא אומר שהחורף עושה לו הרגשה לא נעימה) יש לציין שזו פעם ראשונה שעובר עליו משהו כזה, לאורך כל השנים הוא היה ילד שמח, נהנה מהכל אוהב לשחק ועם עולם פנימי מאוד עשיר.גם בתקופה הזו יש הרבה רגעים שהוא כן נהנה ממשחקים ומבילויים והתחושות האלו מגיעות לרוב בשעות הערב והלילה לפני השינה. אני לא יודעת איך להתחיל ואיפה להתחיל לעזור לו. יש כ"כ הרבה אפשרויות המוצעות באינטרנט והייתי רוצה לקבל הכוונה איפה להתחיל , האם ללכת למכון שיש לו התמחות לילדים או פסיכולוג ילדים (ואיזה ? יש כל מיני - קליני , חינוכי וכד') אודה לך אם תוכלי לכוון אותנו לאיזה התמחות או סוג של טיפול כדאי לפנות תודה רבה בברכה מיכל

שלום מיכל, הכתובת הטבעית לסוג כזה של קשים היא פסיכולוג ילדים קליני או מטפל/ת באמנות. פסיכולוגים חינוכיים הם מי שנותנים מענה לבעיות הקשורות לתפקוד הילד במסגרות החינוכיות, כולל אבחונים. נקודה למחשבה - מאחר והשארתם את הילד שנה נוספת בגן (לידה בחודש נובמבר אינה סיבה מוצדקת להחלטה כזו) רצוי לא להעמיס עליו תחושות נוספות של חריגות ובעייתיות, ועדיף לחזק את החלקים הבריאים, המתמודדים והכשירים. חשוב להיזהר מלקבע דפוס של בעייתיות אצל ילד שלא היה בעייתי מלכתחילה. בהצלחה ליאת