פחדים אצל בת 9 ובת 4,

שלום, אני לא ממש ידעת ממה להתחיל כי לא יודעת להגדיר את הבעיה. יש לנו שלוש בנות, בתי הבכורה עוד מעט בת 9, בתי האמצעית בת 4 ועוד תינוקת חדשה בת חודש וחצי. לפני כחצי שנה העברנו את בת ה 4 לחדשה של הילדה הגדולה, על מנת לפנות חדש לתינוקת החדשה. חשוב לציין כי לפני כן, בתי הבכורה הייתה לעיתים מבקשת שנשב איתה לפני שנרדמת ולעיתים הייתה אומרת שפוחדת. לכן, חשבתי שהצטרפות של אחותה ישרת כמה אינטרסים: פתרון לפחד של הגדולה ופינוי החדר עבור הקטנה. המציאות היא אחרת... הגדולה לא מוכנה להירדם ללא נוכחות אחד מאיתנו לידה, לא מוכנה להישאר לבד בקומה (אנחנו גרים בבית דו קומתי), כאשר קמה לשירותים בלילה, מגיעה אלינו ולא לשירותים שלהן, כאשר אנו מבקשים ממנה להמתין עד שנגיע לשבת איתן בחדר, לא מוכנה לחכות וכל הזמן צועקת לבדוק מתי נגיע. עכשיו גם האמצעית, שהיא ילדה שלא ראיתי אצלה פחדים כלשהם דומים לזה מתחילה לומר שהיא פוחדת ולא מוכנה להישאר לבד בחדר או ללכת לבד לקחת את הדברים או כל דבר אחר. המצב מתחיל להפריע לשגרה תקינה של הבית גם בשל העובדה כי תינוקת החדשה צריכה את הנוכחות שלי לידה (אני מניקה ולכן נמצאת הרבה איתה). אני סבורה שחלק מהסיבות הן בגלל הצטרפות שחקן חדש בבית, ואנו משתדלים כמה שיותר לתת תשומת לב גם לגדולה וגם לאמצעית, אך זה אף פעם לא מספיק ולא מצליחים להגיע לשלווה מסויימת. שנינו מגיעים לסוף היום מותשים ובעיקר "שורדים" את היום. אשמח לעצות, הכוונה, לאן לפנות ליעוץ עבורינו כדי שנוכל גם לעזור לילדינו וגם להחזיר שלווה הביתה. תודה רבה

שלום ומזל טוב! כניסתו של תינוק חדש הביתה מערערת את האיזון המשפחתי, והגיוני לצפות לתגובות אלה ואחרות, במיוחד אצל האחים הגדולים-קטנים שבבית. כמו שציינת, הפוטנציאל החרדתי היה אצל ילדתכם הגדולה עוד קודם ללידה, ועכשיו זה מחריף בעטיו של השינוי, ומשרת את הצורך שלה בתשומת לב וקרבה. לא בטוח שמוכרחים לרוץ להתייעצויות, ואני ממליצה לגלות מידה של סבלנות גם לימים חסרי מנוח. שלושה ילדים זה לא צחוק :-) ככלל, פחדי יום ולילה הם חלק מהתפתחות נורמלית, ועלינו לתת להם מענה קשוב וסבלני ללא קשר לנסיבות, לרמות העייפות שלנו, ולאילוצים האחרים של חיינו. ילד שבוכה בלילה עלול להעיר את אחיו, וזה חלק מגידול ילדים. אין לי ספק שהשלווה והאיזון יכולים לחזור גם ללא מעורבותם של פסיכולוגים, וזאת בעזרת אורך רוח, נדיבות, ורצון טוב. מסכימה לנסות? ליאת

תודה רבה ליאת, זה מה שאנו משתדלים לעשות, להתייחס ולנהוג באורך רוח :) נראה שהייתי צריכה "להוציא" את הדברים שהצטברו כדי להמשיך הלאה ולמצוא כוחות חדשים. גם אנו ההורים זקוקים לפעמים לאישור של מעשינו... :) תודה רבה שאפשרת לי זאת. וכמובן שאמשיך לנסות ולנסות, אני לא מהמתיאשים מהר.. אני בטוחה שנגיע לשלווה ואיזון. ושוב תודה רבה