פחדים בלילה ילד בת 7.5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

19/12/2012 | 18:43 | מאת: יערה

שלום, ביתי בת 7.5 ולפני כמה חודשים לאחר שראתה סרט ילדים עם מוטיבים קצת מפחידים החליטה שהיא מפחדת מהלילה, זה מתחיל בהרדמות שהיא רוצה שנשאר איתה בקומה (יש לנו בית עם כמה קומות) ולא נרד לסלון וזה ממשיך בלילה שהיא מתעוררת כל לילה ומעירה אותנו כדי שנחכה שוב שתרדם, הבעיה היא שכשהיא מבקשת שנשאר בקומה או שנשאר ערים היא לא מאמינה לנו שאנחנו אומרים לה שאנחנו נשארים עד שהיא נרדמת וכנ"ל לגבי הלילה היא חושבת שאנחנו ישר הולכים לישון ואנחנו מסבירים לה כל פעם מחדש שאנחנו מחכים , כי גם אם יש שקט בחדר זה כדי לא להעיר את אח שלה התאום שישן איתה בחדר שגם הוא סובל מהמצב (ואנחנו באמת נשארים בחדר ובלילה ערים , כך שאנחנו לא משקרים לה כמו שהיא חושבת ),הדרך היחידה להחזיר אותה לישון ולהפסיק אותה מלשאול עשרות פעמים אם אנחנו באמת נשארים בחדר/ערים ולא הולכים לישון זה לומר לה שאנחנו תיכף הולכים לישון אם היא לא מפסיקה ואז אחרי בכי קצר ולפעמים קצת יותר ארוך היא מבינה והולכת לישון, אנחנו ממש מנסים להיות אמפטים לפחדים שלה, מדברים איתה במהלך היום על הנושא ומסבירים לה שאנחנו כאן בשבילה ושומרים עליה ושאין לה ממה לפחד, היא גם ישנה עם אח שלה התאום בחדר שגם הוא שומר עליה (ולאחרונה מבקש בלי הפסקה לעבור לחדר אחר כדי לישון טוב יותר , גם לו זה נמאס...). אנחנו ממש חסרי אונים , אנחנו ממש מנסים להיות סבלנים לנושא אבל מרגישים שהדבר היחיד שעוזר לה בסוף להרדם זה כשאנחנו אומרים לה שזאת פעם אחרונה שהיא שואלת אם אנחנו ערים או מחכים לה בקומה כך שמה שיוצא בסופו של דבר שאנחנו בעיקר כועסים עליה ומתייסרים על זה בבוקר. מה ניתן לעשות עם הסיטואציה הזאת? איך מחזירים אותה להרדם בכוחות עצמה ולחזור לישון בכוחות עצמה בלילה, אנחנו כבר עייפים , מיואשים ובעיקר מתוסכלים מחוסר היכולת לעזור לה ולהרגיע אותה. תודה,

23/12/2012 | 12:13 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יערה, בתך הגיעה לגיל שבו לפחדים האופייניים יש ממד מציאותי (פריצות, גניבות, מלחמות, פיגועים, אסונות טבע, וכו'). האסטרטגיה ההסברתית לא תמיד מספיקה, וחשוב לתת לילד גם תחושה של שליטה וביטחון. הסכנה העיקרית במצב שלכם, זה מערך תגמולים משני, שעלול להפחית את המוטיבציה שלה להתגבר (היא משעבדת את כל המשפחה לחרדה שלה, זוכה למשמר צמוד ביום ובלילה, לאינטראקציות ליליות, וכד'). לכן, כדי לשבור את המעגל הזה, וכדי לעזור לבתכם לחזור לישון לילה מלא, אני מציעה לקבל את הצעתו של האח התיאום, להעבירו לחדר אחר (לא לחדר שלכם!), ולדאוג לכך שמישהו מבוגר (אחד מכם או אח גדול אם יש)יישן בחדרה למשך שבועיים. עליכם להציג זאת כתנאי לכך שאינה מעירה אתכם, ובמקרה של יקיצה - היא חוזרת לישון בכוחות עצמה. אל תשתפו אותה בפרק הזמן עליו החלטתם, ועשו זאת בנדיבות, עד שתחזור לישון לילה שלם בשקט. ברוב המקרים זה מספיק, ומסייע להחזיר את חיי הלילה לשגרה. במקרה שהחרדה נמשכת וממשיכה להפריע גם לשגרת היום, פנו להתייעצות פנים אל פנים עם פסיכולוג ילדים. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים