ילדה בת 6 החוששת ללכת לשירותים

שלום רב, יש לנו ילדה בת 6 החוששת מזה קרוב לשנה ללכת לשירותים לבדה. החשש הזה אינו קבוע - יש תקופות בהן הוא יותר נוכח ותקופות בהן היא "שוכחת" אותו והולכת לשירותים בטבעיות. כמו כן הוא נוכח רק בבית (בבית הספר היא ככל הנראה הולכת עם חברות), בעיקר בשעות הערב. בחלק מהמקרים הטריגר להופעת החשש הוא משהו מפחיד שראתה בערוץ ילדים בטלוויזיה (לרוב מכשפות מצוירות), ובחלק מהמקרים אין טריגר נראה לעין. ניסינו לדבר איתה על החשש ולמצוא ביחד איתה דרכים שבהן היא יכולה להתגבר עליו מבלי שאחד מאיתנו ילווה אותה לשירותים - אך לשווא: עדיין ישנם ימים שבהם החשש ללכת לשירותים גורם לה להתאפק עד שאחד מאיתנו מגיע לאזור השרותים ואז היא רצה לעשות את צרכיה (פעם אחת שכזו הסתיימה בבריחת שתן במכנסיים, דבר שגרם לה מבוכה רבה, והעלים את החשש לזמן מה - אך הוא שב). נשמח לעצה או רעיון. תודה, ההורים של ג'.

שלום אליאנה ועמוס, חרדה היא עניין משעבד, והסכנה העיקרית קשורה לכוחה להכתיב את סדר היום של הילד ושל הוריו. כדי להגביר את המוטיבציה של הילד להתגבר על פחדיו, רצוי לחתור למצב שבו הוא עצמו משלם את מחיר ההימנעות, ולא הסביבה כולה. כרגע, הייתי מנסה את הפטנט ה"אבסורדי", ששומט את נושא ה'כוח' המנהל אתכם. הייתי נצמדת אליה ומנדנדת לה עד כדי אבסורד, קוראת לה בכל פעם שאני בסביבת השירותים ("גליה, בואי לעשות פיפי, עכשיו כשאני כאן, כי אח"כ אהיה עסוקה"). עשו זאת בלי כעס, בלי נאומים חינוכיים, אלא באופן ענייני מאד ורגוע. נסו לעשות זאת פעמים רבות במהלך היום, ואפילו להיות קצת נודניקים, עד שהסידור הזה יימאס עליה. זכרו שזה פטנט שעובד רק כל עוד הוא נעשה באופן ענייני ומכבד מאד (גם אם זו קצת מניפולציה), ולא כמאבק כוח. בהצלחה ליאת